האבוטילון משתייך למשפחת החלמיתיים (Malvaceae). אפשר לראות זאת על פי העלים הרכים ועל פי הפרח. העלים של האבוטילון הם בצורת לב, ובעזרת זכוכית מגדלת ניתן לראות שהם מכוסים שערות כוכביות רכות. סימן מיוחד לאבוטילון שעל פיו הוא שונה מכל בני המשפחה, שבניגוד לחלמית ולמעוג (שנבדלים זה מזה בצורת הגביעון) אין לו גביעון.

מספר עלי הגביע הוא חמישה, ולרוב הם מגולגלים זה מסביב לזה בניצן עד שהפרח נפתח. הפרחים הצהובים נפתחים בבוקר, והוא מוכן לקבל אורחים. כשהאבוטילון נפתח רואים את האבקנים, המאוחים לצינור מרכזי. אצל האבוטילון הם מרובים גם אם אצל חלק מבני המשפחה סופרים חמישה. ריבוי אבקנים הוא בדרך כלל סימן לפרימיטיביות, אבל לא כאן, כיוון שהריבוי הוא משני. בתחילה נוצרות חמש בליטות שאמורות להתפתח לחמישה אבקנים, ואחר כך יש התפצלות. משפחת החלמיתיים יושבת במקום טוב באמצע המגדיר, שראשיתו מינים פרימיטיביים וסופו סחלבים. הפירות אצל המשפחה הם מפרדת - פרי שמתפרד או מתפרק וכל פרודה מכילה זרע אחד.

אבוטילון השיח הוא צמח נדיר שגדל במדבר: בנגב, במדבר יהודה ובבקעת ים המלח. מוצאו של המין מאפריקה הטרופית, ואצלנו הוא חדר לחום של המדבר. בסוג אבוטילון 100 מינים, מהם חמישה גדלים בר בארץ, ויש גם מינים תרבותיים שנועדו לנוי. מינים נוספים של אבוטילון משמשים להפקת סיבים לייצור חוטי יוטה, שמהם מכינים חבלים ואריגים גסים ואף שקים. השיח גבוה יחסית, ומשום כך צינורות ההובלה שבגבעול ארוכים יחסית וכן קשים וחזקים.

משפחת החלמיתיים, ולא רק מכיוון שתרמה לנו את הבמיה ואת הכותנה, היא משפחה שמתאימה למאכל. אפשר לאכול עלים ואפשר לנצל את הפירות למאכל בשדה, ולזרעים היבשים דרוש בישול ממושך. אני מציעה מרק שמתאים לכל עונות השנה.