אם אנחנו מאלו שמאמינים באבולוציה, האמונה שלנו מתחזקת כיוון שככל הנראה כל בני משפחת השפתניים (Labiatae) הם בעלי אב משותף, שפתני קדמוני, עשיר בשמנים אתריים. עם השנים הם נפוצו בעולם והתבודדו, וכך החלו להיווצר שינויים. אם עבר זמן רב השינויים ברורים ומתבטאים בצבעים ובצורות שמתלווים אליהם, ואם זו תחילת הדרך לעיתים אפילו המאביקים מתקשים להבחין, שכן הם אלו שיקבעו האם ייווצרו שני מינים דומים או מין אחד בעל כמה זנים. אני מתרגשת בכל פעם מחדש לגלות שבנושאי יופי, הטעם שלי ושל המאביקים, כלומר החרקים, קרוב מאוד.

אזובית רמון נבדלת מאזובית המדבר בפרטים מועטים, ואם לא עיניו החדות של פרופ' אבינועם דנין שהכריז עליה כמין נפרד ייתכן שעוד שנים רבות היינו סבורים שמדובר באותו מין ביולוגי. עלי הגביע ועלי הכותרת של אזובית רמון (Origanum ramonense) קצרים במילימטר אחד מזה של אזובית המדבר (Origanum dayi), ובנוסף יש בפרח גוון לילך חיוור שניכר בעיקר בכפתורי התפרחת הארגמניים. ויש גם אזובית פטרה (Origanum petraeum) ואזובית פונון (Origanum ramonense), כולן נדירות מאוד, שהמחקר המעמיק של פרופ' דנין עוזר להבחין ביניהן. לא אזכיר כאן את כל המינים, רק אציין שיש מין של ירדן ומין של סיני ומין של יוון ומין של כרתים, וכולם תבלינים חשובים, מהם עזים יותר בטעמם או פחות.

אזובית רמון היא כאמור מין דומה מאוד לאזובית המדבר, אבל יש בין שני המינים לא רק הבדלים בצורת הפרח אלא גם באקולוגיה. אזובית רמון גדלה ברום שמעל 600 מ', וייתכן שהיא עמידה יותר מאזובית המדבר לטמפרטורות נמוכות. תנאים כאלו יש אצלנו על יד מצפה רמון, ומכאן שמה. העלים הריחניים מפרישים חומרים אללופטיים, בעלי יכולת לעכב נביטה של מינים אחרים, עוד הגנה של הצמח מפני תחרות בבית הגידול הקשה שלו.

אפשר לקנות באינטרנט שמן מאזובית, ואפשר להפיק לבד, אבל עיקר השימוש של האזובית הוא כתבלין, ועל כן לעיתים קרובות מייבשים אותה ומכינים ממנה רטבים, תבלינים וגם תה. אוספים בשדה, תולים הפוך במקום מוצל, ולאחר מכן מפוררים לתוך צנצנת התבלינים. מביני דבר מבדילים גם בטעמים. כאשר אנחנו מגדירים מין חדש למדע, לרוב אנחנו משתמשים באלמנטים תיאוריים: צורת השערות, הגודל, הצבע. בדרך כלל נלווים לכך הבדלים נוספים, פיזיולוגיים וכימיים, כגון הרכב השמנים הפנוליים או עמידות לתנאי יובש או מליחות, הבדלים שקשה לנו לראות. הגנטיקה המודרנית מציעה כמה פתרונות באמצעות אנליזה של מבנה הDNA-, אבל נראה לי שעוד זמן רב יתלבטו בנושא של הגדרת המינים. שאלתי פעם את פרופ' ג'קונה מסיציליה, סיסטמטיקאי מוכשר בעל שם עולמי ואיש שלימד אותי הרבה על הגדרת מינים, "האם פעם נדע להגדיר את כל המינים בעולם?" והוא (קתולי מאמין) ענה: "כשנדע הכול, אז נהיה אלוהים".