אלון שסוע הוא אחד ממיני האלון שנוספו לפלורה שלנו, כשנוסף לנו החרמון. משפחת האלוניים (Fagaceae) היא משפחה של עצים שנפוצים מאוד ביערות שעל כדור הארץ, בעיקר בחלקו הצפוני. למשפחה כמה מאפיינים: הפרחים חד-מיניים, זכריים ונקביים בנפרד, אולם לרוב על אותו פרט גדלים שני הזוויגים, גם אשכולות האבקנים הזכריים וגם הפירות הנקביים, שלהם מבנה מיוחד. הפרח או התפרחת הנקבית מוקפים במעטפת דמוית ספל, ועל כן היא נקראת ספלול. הזרע לרוב גדול ובולט מתוך הספלול, והוא נקרא בלוט. משך ההבשלה של הפירות הוא איטי מאוד - בין שנה לשנה וחצי, תלוי במין ובתנאי הסביבה שהובילו לאבולוציה שלו. המשפחה חשובה מאוד, בעיקר כמקור לעץ המשמש לנגרות ולבניין. לפני שניפרד מהמשפחה כדאי להזכיר את קרוביה, הערמונים. המין ערמון מצוי, שהפירות הקלויים שלו טעימים מאוד, הרבה יותר מהפירות הקלויים של האלונים, גדל צפונה לנו, ובישראל אנחנו רק זוכים לקבל פירות מיובאים.

הזרעים של האלונים, והרי זו תכלית ההבשלה של הפירות, גדולים יחסית לזרעים אחרים, ומכילים כמות גדולה של חומרי תשמורת, ועל כן הם נאכלים על ידי עופות (עורבים, עורבנים) ועל ידי מכרסמים. הם אמורים לנבוט בתוך חודשים ספורים ממועד ההבשלה וההפצה שלהם, ולאחר מכן הם מאבדים את החיוניות ואינם מסוגלים לנבוט.

אלון שסוע, שבעבר קראו לו גם אלון מפוצל, נפוץ צפונה מאיתנו, עד טורקיה, ועל כן שמו העממי הוא אלון טורקי. הוא ניכר בעלים השסועים שלו. בדרך כלל הגדלת שטח הפנים של העלים מגדילה את אזורי המגע שלהם עם האור, ומאפשרת קליטת אנרגיה, ועם זאת מסכנת אותם באובדן מים יקרים ובהגדלת שטח האידוי מהפיוניות. ככל שהמין צפוני יותר הוא אכן יכול להרשות לעצמו להגדיל את העלים ולפצל אותם.

חלק ממיני האלון הם ירוקי-עד, וחלקם עומדים בשלכת. בהיותו מין צפוני, אלון שסוע מסיר את העלים בחורף, לקראת השלכת. הכלורופיל הירוק מתפרק, והוא קולט מהעלים חלק מהחומרים המצויים בהם. החומרים האלו נאגרים בניצנים ומשמשים לאחר מכן, בחלוף החורף, לפרנסת ניצני הלבלוב, עד שהעלים מתחילים לבצע פוטוסינתזה ולייצר בעצמם את מזונם.

הזרעים, הבלוטים, מבושלים ונאכלים. אפשר לייבש ולטחון לאבקה. האבקה משמשת לעיבוי דייסות וכתוספת לקמח בעת אפיית הלחם. בלא בישול הזרעים מכילים טאנינים ואינם טעימים. מלבד בישול או קלייה אפשר לקשור את הבלוטים בתוך שקית מים ולהניח בזרם. בתוך כמה שבועות הטאנינים ייעלמו ואיתם גם חלק גדול מהמינרלים (ואולי השקית עם הבלוטים). הפתרון הזה מומלץ לאירופים שיש להם פלג מים בחצר, פחות מתאים למזרח התיכון. זרעים קלויים, בדומה למיני אלון אחרים, משמשים כתחליף לקפה. שרף מתוק המופק מהצמח אפשר מדי פעם למצוא בשווקים של אירן. לא ניסיתי. אלון שסוע הוא צמח נדיר ומוגן בישראל, ועל כן לא ניסיתי לטעום ממנו. הדרך ליהנות מפריו היא לקלות אותו במדורה.