הצמח אסתר הביצות הוא רב-שנתי, קירח, והוא גדל באדמות לחות. גובהו משתנה ומגיע עד למטר אחד, אבל לרוב הוא שרוע ונמוך יותר. הגבעולים והעלים בשרניים, חלקים למגע ולעיתים בעלי גוון אדמדם. גם הפרחים הוורדרדים הם בעלי גוון עדין. הצמח פורח בעונה ארוכה של האביב ותחילת הקיץ, בהתאם לכמות המים העומדת לרשותו. הקרקפת דלת פרחים אך מלאה חן וחביבה על המאביקים.

הסוג אסתר הוא סוג חשוב במשפחת המורכבים (Composite). יש הקוראים למשפחה על שם הסוג (Asteraceae), כך על פי השיטה שקוראת למשפחות הצמחים על שם הסוג החשוב במשפחה. יש כ-600 מינים של אסתר בעולם, בעיקר בעולם הישן, באירו-אסיה (Eurasia) ובצפון אמריקה. מקור השם ביוונית עתיקה ופירושו כוכב, על שום הצורה של הפרח.

אסתר הביצות נחשב כאן למין נדיר. הוא גדל אצלנו בביצות מלוחות בחוף בסביבות עכו, וכמו מינים רבים של צמחי ביצות ושל צמחים אוהבי מים הוא בסכנת הכחדה בעקבות הפגיעה בבית הגידול הטבעי שלהם. תפוצתו העולמית בביצות מלוחות לחופי ימים, סביב הים התיכון וגם הלאה צפונה ומזרחה. אני מצאתי אותו בגן הבוטני הנפלא של אילן טל, בכפר יהושע. גם הגן וגם האיש הם סוג של בית גידול הראוי לשימור. בארצות אחרות, צפוניות יותר ועשירות במשקעים, הוא נפוץ יותר ומותר לאכול אותו.

מין נוסף שמתפשט בארץ הוא אסתר מרצעני (Aster subulatus), ואין לדעת אם כאשר הספר ייקרא בעוד 50 שנה, מה יהיו יחסי הכוחות בין שני המינים. לא מצאתי שימוש למאכל באסתר מרצעני, אבל ייתכן שעדיין לא ניסו או נכון יותר ודאי שניסו לאכול אותו, אך לא כתבו על זה ספר. לאסתר מרצעני פרחים קטנים יותר והוא פחות חינני.