אפזרית זה השם העברי החדש, אנחנו נהגנו לקרוא לצמח אספרגולריה. השם אפזרית מנסה לתאר את הפיזור של הזרעים הרבים, שבזכות התכונה הזאת הצמח מצליח להתפשט בעולם. אפזרית, או אספרגולריה אדומה, היא אחד המינים הנחבאים אל הכלים של משפחת הציפורניים (Caryophyllaceae). ואגב, משפחת הציפורניים נקראת באנגלית גם המשפחה הוורודה ( (pink family, לא מפני שכל הפרחים שלה ורודים, אבל זה בהחלט הצבע הנפוץ במשפחה. לאפזרית עלים סרגליים, מוארכים ודקים, והפרחים המחומשים פזורים עליהם פה ושם. לצמח חמישה עלי כותרת ורדרדים (איך לא?) וחמישה עלי גביע. עלי הגביע ועלי הכותרת מסודרים לסירוגין, ועלי הגביע הם בעלי גוון קצת סגלגל, כך שהם מעשירים את המראה של הפרח, עד שמרחוק אפשר לטעות ולחשוב שיש לו עשרה עלים. זה מעניין, כיוון שהתשוקה לעשר קיימת במינים נוספים מהמשפחה, שאצלם עלה הכותרת בעל שסע עמוק ונראה כאילו הוא מכיל יותר עלים (למשל במינים של ציפורנית).

הפריחה דלילה והצמח ברובו זוחל צמוד לאדמה. זהו צמח חד-שנתי שמתחדש מדי שנה וקל לעקור אותו אם הוא מטריד בגינה. העלים, ובעיקר עלי הגביע, מכוסים שערות בלוטיות. השערות הבלוטיות נפוצות במשפחת הציפורניים. הן דביקות, וכנראה מיועדות בעיקר להטריד חרקים זעירים כדי שאלו לא יטרידו את הציפורנית. האפזרית היא צמח של בתי גידול חוליים ואדמות קלות, אבל היא גדלה נפלא גם על אדמות כבדות, למשל בגן הבוטני של אילן טל בכפר יהושע. הצמח נחשב לצמח המלווה את האדם, והוא גדל בגינות ובשולי שדות. הוא נפוץ באירופה ובאסיה ופלש גם לאוסטרליה.

יש אזכורים לשימוש בצמח כחומר משתן. אני מביאה כאן את המידע הזה בהסתייגות, שכן עד כמה שאנחנו אוהבים את הרומנטיקה של השימוש בתרופות טבעיות, לעיתים קרובות אין כיסוי להבטחות המרפא שלהן, ותפקודן העיקרי הוא בשכנוע עצמי. למותר לציין שכדי למכור ולהפיץ תרופות כאלו המוגדרות כתוספי מזון אין צורך להוכיח את יעילותן, אלא רק את העובדה שאינן מזיקות, ומכאן מן הסתם נובעת לעיתים קרובות הראיה שאינן מועילות. העובדה שתיאור של היתרונות הרפואיים של הצמח מופיע באתרים רבים לא מלמדת שהדבר נבדק, אלא שבעלי האתרים העתיקו זה מזה או מאותו מקור יחיד. מציעים להכין ממנו תה, ומכיוון שאינו טעים ביותר יש רשות להמתיק אותו.

הפרחים מרוכזים בתוך הלקט, והזרעים נאכלים מיובשים ומוספים לתוך קמח, מסייעים לאפיית לחם בעיקר בעת מחסור. הוא מתואר כ"אוכל של נשים", שנאכל רק כאשר אין משהו טוב יותר. ואם במבט ראשון נראה איסוף זרעים מהצמח מלאכה קשה ומייגעת, הרי שכאשר הצמח מתייבש אוספים אותו ומנערים, והזרעים נושרים ממנו בקלות. לא אפיתי לחם אלא אפיתי עוגיות, ואני מוכנה לגלות את הסוד: מתכונים של עוגיות פרג מתאימים גם כאן, למי שחרוץ ומוכן לאסוף את הזרעים.