ארכובית ארץ ישראלית דומה מאוד לארכובית הציפורים ולארכובית שבטבטית, אבל יש לה צורה של שיח בדומה לארכובית הציפורים. המשפחה, משפחת הארכוביתיים (Polygonaceae), היא משפחה פשוטה וקצת פרימיטיבית. מי שיחפש אותה במגדיר הצמחים ימצא אותה בדפים הראשונים של כרך א. הפשטות באה לידי ביטוי בגבעולים, בעלים ובפרחים שהם בעלי צורה בסיסית ולא מורכבת. המשפחה רבת מינים, אבל כמעט לא משמשת את האדם. הכוסמת שמשמשת להכנת דייסות שייכת למשפחה, וחלק ממיני הארכובית משמשים להכנת תמרוקים. יש המלצות להכנת קרם לרגליים מצמחי ארכובית.

ההאבקה היא בעיקר על ידי דבורים זעירות, סוליטריות, עצמאיות. הפרח משנה את הגוונים שלו במהלך היום מוורוד ללבן. ייתכן שיש לכך איתות למאביקים על הרכב או ריכוז הצוף. יש כל כך הרבה אלמנטים של תקשורת ביניהם, שכנראה לא כולם נהירים לנו, אבל הם נהירים דיים למאביקים שממשיכים ופוקדים את פרחי הארכובית ומבטיחים את המשך הקיום של המין.

אנצל את ההזדמנות לכבד את הרב ד"ר עמנואל לעף (Immanuel Löw, 1854-1944), קולגה ובן מחזור של סבא רבא שלי, שגם הוא היה רב בהונגריה. לעף היה הראשון שקישר בין הצמחים הנזכרים בתנ"ך ובתלמוד לבוטניקה המודרנית. הוא הוציא ארבעה ספרים עבי כרס בנושא "צמחי היהודים" (Die Flora der Juden). גם זיהוי הארכובית כ-Polygonum והתייחסות למינים רבים נוספים משויכים לו.

ארכובית ארץ ישראלית היא אחד מהצמחים האנדמיים שהוסיף לרשימה של צמחי הארץ פרופ' מיכאל זהרי. עד היום חלוקות הדעות אם מדובר במין "טוב" או בתת-מין, או אקוטיפ זקוף של ארכובית שבטבטית. להערכתי, הקרב יוכרע רק בבדיקה גנטית של שני המינים, ועד שהם יחסכו מספיק כסף, הם מינים נפרדים בתרבות שלנו. התפוצה של המין, המוגדר כאנדמי לישראל, היא בחולות של מישור החוף ושל הנגב. חלק ממיני הארכובית, בעיקר אלו גדולי העלים וחובבי המים, כבר עברו הסבה והוגדרו כסוג אחר (Persicaria), אף על פי שעדיין נשמר השם העברי לנוחיות הבוטנאים שזוכרים.

ארכובית ארץ ישראלית, למרות היותה עשב, יש לה עוז רוח להתרומם וליצור צורה של שיח צפוף. לעיתים, בתנאים אידאליים, היא מגיעה גם לגובה של 1.5 מ', אבל לא נעיז לקרוא לה עץ גם אז. העלים תמימים ורובם נושרים בקיץ או באזורים יובשניים. כמו להרבה מינים מקומיים וים תיכוניים יש לה יכולת לחוש את התנאים בסביבה, בעיקר את כמות המים, ומיד להתאים את עצמה.

מי שאובדת דרכו במדבר או באזורים הטרופיים, רבים הסיכויים שלו למצוא צמחי ארכובית. זו לא משפחת אוכל חשובה, אבל למיטב ידיעתי העלים והזרעים של רוב המינים מתאימים למאכל. אני לא אהבתי אותם חיים, ועל כן העדפתי לבשל אותם. כאן כתוספת מרעננת לאטריות.