הסוג ארכובית הוא הסוג המוביל במשפחת הארכוביתיים (Polygonaceae). שני קווים של הסוג תפסו שתי נישות אקולוגיות שונות לגמרי. קבוצה אחת היא של צמחי מים הגדלים על יד מעיינות ונחלים עם מים זורמים. אלה בתי הגידול שנחשבים כטובים ביותר במזרח התיכון, ועל גדותיהם מתרחשת תחרות יום-יומית על הקיום שם. קו אחר של הסוג מכיל צמחים עמידים לתנאים של יובש. העמידות מתבטאת הן בחדירה לחוף ולמדבר והן בפעילות, כולל פריחה בקיץ, כאשר רוב הצמחים נמצאים בתרדמה או בהאטה בפעילות שלהם. למינים היובשניים עלים קטנים יותר ופרחים קטנים, לרוב בחיק העלים, ואילו המינים של המים ראוותניים עם עלים רכים וגדולים ואשכולות פריחה הנישאים אל על.

ארכובית הציפורים היא מהמינים של בתי הגידול העניים במים. זהו מין חד-שנתי, נפוץ מאוד, שנוטה להופיע בבתי גידול מופרעים ונחשב כעשב רע בשדות. ארכובית הציפורים דומה מאוד לארכובית שבטבטית, ונקל לטעות ביניהן. שני המינים פורחים כמעט כל השנה, גם בקיץ. שניהם בעלי גבעולים ירוקים, והם מבצעים את תהליך הפוטוסינתזה בחסכנות רבה לא רק דרך העלים אלא גם דרך הגבעולים.

השם ארכובית הציפורים, וכמוהו גם השם הלטיני של הצמח, מהווים תזכורת לחיבה של הציפורים לזרעים שהצמח מייצר. ציפורי שיר מלקטות ומנקרות את הזרעים, ובזכות מה שנושר הן עוזרות לצמח להפיץ אותם. בעבר היו נשים אוספות את הזרעים, אבל היום זה נראה טרדה רבה מדיי. כראוי לצמח מצוי ומאלו שאנשים מרבים לעקור משולי הגינות והשדות, נמצאו שימושים רבים לצמח ברפואה ובקוסמטיקה. לא אמנה את ההתאמות לרפואה, כיוון שאינני מהמאמינים בצמחים בעלי רשימת סגולות ארוכה למרפא, אולם אזכיר את הקוסמטיקה: משתמשים בצמח לייצור קרמים, בעיקר כאלו המומלצים לכף הרגל, וגם להכנה של מסנני קרינה. ומה הפלא? הרי הצמח עמיד מאוד לחום ולשמש.

עלים צעירים של ארכובית הציפורים נאכלים טריים או מבושלים, והם עשירים מאוד באבץ. גם הזרעים נאספים, לא רק על ידי ציפורים, ומשמשים להכנת דייסות, כשהם שלמים או טחונים. מהעלים ניתן להכין תה, וגם אפשר להוסיף אותם לתבשיל או למלא בהם בצק. חשיבותו של הצמח היא בעיקר בעונת הצמיחה הארוכה והפעילות הקיצית בעונה שהכול בה יבש. ומכיוון שלא עמדה לי הסבלנות לחכות עד לקיץ כדי לאסוף זרעים, טיגנתי את העלים עם בצל, והשתמשתי בהם למילוי כיסונים.