ארכובית משונשנת, ממשפחת הארכוביתיים (Polygonaceae), שייכת לקו המפונק של מיני הארכובית. היא גדלה בבתי גידול עשירים במים ופורחת בחודשי הקיץ. כמו צמחי מים רבים היא בעלת תפוצה רחבה בעולם. המים, בהיותם מרכיב מרכזי באקולוגיה (ובפוליטיקה) של המזרח התיכון, הם גורם הסביבה המרכזי המשפיע על תפוצת האורגניזמים, והארכובית בתוכם.

המין ארכובית משונשנת שומר על שמו העברי כארכובית, אבל הוצא מהסוג ארכובית (Polygonum) עם עוד כעשרה מינים, והוא עתה מיוחס לסוג אחר (Persicaria) שאין לו שם בעברית, והוא ממשיך להיקרא אצלנו ארכובית. לא מצאתי את הסיבה הטקסונומית לכך, אולם ארכובית משונשנת דומה מאוד לארכובית הכתמים, רק שאין לה כתמים והעלים משוננים מעט. השם העממי באנגלית של הסוג החדש הוא smartweeds או pinkweeds, בשל הפרחים הוורודים. מינים רבים הם פולשים, שעם פתיחת גבולות העולם למעבר סחורות ובני אדם הגיעו לבתי גידול חדשים בארצות חדשות. כיוון שהמין צורך כמויות מים גדולות, הוא חודר לבתי גידול לחים ופחות לשולי שדות.

הארכובית המשונשנת גדלה על יד ביצות, גדות נחלים וגדות בריכות דגים. יש המלצה להשתמש בה כצמח מייצב בגדות של מקווי מים. יש לה עלים צרים ומוארכים, והריסים שבמפרקי הגבעול ניכרים בבירור ואורכם קרוב לאורך המפרק כולו. השם המדעי הקודם (Polygonum salicifolium) מרמז על התכונה שלה להפריש מלחים. הארכובית המשונשנת מפרישה שרף מלוח שבעבר שימש תחליף למלח.

העלים של הארכובית המשונשנת, כמו מינים נוספים של ארכובית, נאכלים טריים בסלט או מבושלים. במקומות מסוימים בעולם מלקטים את הזרעים, טוחנים אותם להכנת דייסות, ובעיקר משמרים אותם לעונות שבהן יחסר המזון ואפשר יהיה לבשל את זרעי הארכובית לדייסה עשירה. השרף של הצמח נאסף ושימש כתחליף למלח במקומות שבהם הוא היה מצוי בחסר. זהו אחד מאותם צמחים שאנשים רעבים ליקטו ואכלו, ושעם השנים ועליית רמת החיים בעולם חשיבותו בצלחת פוחתת ואנחנו נהנים בעיקר מיופיים של הפרחים.