פרי האדמה
כ-15 מינים של אשבל גדלים בישראל. התרבות המקומיות אינה רגילה לאכול אותם, אם כי במצבי חירום אפשר לקבל מהם פחמימות ואנרגיה מועילה. לא מצאתי לנכון לפרט על המינים אחד אחד, ועל כן אתייחס כאן לסוג בכללותו. במקום אחד ראיתי שכתוב על האשבל שהוא "אוכל של נשים", שאוכלים אותו כשאין משהו טוב יותר בסביבה. אבל הרי בשביל זה אנחנו כאן.
הצמחים של משפחת השפתניים (Lamiaceae), שעימה נמנה האשבל, רובם ריחניים, אם כי לא בהכרח טעימים. הם מאלו שממוללים ביד, ומחליטים אם לזרוק או לנשום עמוק. יש קו של דמיון בריחות המשפחה, אבל כל צמח והארומה שלו. משפחת השפתניים היא בסימן כפילויות, העלים נגדיים והפרח בעל סימטריה רדיאלית דו-צדדית. לפרח שתי שפות: עליונה ותחתונה (אצל חלק מהמינים השפה העליונה התנוונה). תכונה נוספת האופיינית לשפתניים היא העריכה של התפרחות בדורים, סביב סביב, בצורה מדורגת המקיפה את הגבעול. יש כאן הגדלה של יחידת ההאבקה, ומכל כיוון שהחרק מגיע הוא יכול לראות את הפריחה. וכדאי לו, כיוון שהפרחים עשירים בצוף והם אוגרים אותו בבסיס הפרח. סימן שדה שעוזר לזהות את המשפחה הוא הגבעול המרובע, מרובע ולא עגול כמקובל אצל רוב הצמחים. הפרחים של משפחת השפתניים מתאימים להאבקה על ידי דבורים ופרפרים. אני חייבת תודה לרפרף הדביקה (Macroglossum stellatarum), פרפר קולני שתאוותו לצוף הייתה גדולה מפחדנותו מהצלמת, ולכן אפשר לי לצלם סדרת תמונות מרהיבה.
אחד המינים של האשבל נקרא ארטישוק סיני (Stachys affinis), ובדומה לארטישוק ירושלמי השורשים שלו נאכלים והוא צמח תרבות ידוע. מצאתי עדויות על כעשרה מינים שונים של אשבל שאפשר לאכול את השורשים שלהם. השורשים אוגרים עמילן ונאכלים טריים או מבושלים או בסלט. לעיתים מייבשים אותם, אוגרים וטוחנים כתחליף לקמח.
גם את העלים, שהם פחות אטרקטיביים, נוהגים לאכול, בסלט או בתבשיל. Stachys heraclea הוצג בתערוכה בין-לאומית לתחליפי תה שנערכה בשנת 1826, כתה המקורי ששתו היוונים. גבעולים צעירים נאכלים, כמו למשל אספרגוס. הפקעות והשורשים מתמלאים ומתחדשים באביב, שזו העונה הטובה ביותר ללקט אותם. עם החשיפה לאוויר השורשים משנים את צבעם במהירות מלבן לאפרפר דהוי.
בעתיד, ואולי יהיה זה פרויקט של סטודנט או של פנסיונר לבדוק את תכולת העמילנים בשורשי האשבל, אולי ממנו יתפתח זן בעל חשיבות כלכלית ואולי לא. אני בחרתי בדרך הקלה והכנתי תה. עם זאת, אני עדיין מוטרדת מהאוצרות החבויים שמתחת לפני האדמה.
אשבל
שפתניים
חומרים:
עלים
מים
קוביות סוכר
הכנה:
מכניסים כמה עלים לקנקן, מרתיחים כמה דקות ומורידים מהאש. במטבח המודרני שלי אני מרתיחה את המים בקומקום, ואז מוזגת אותם רותחים להרתחה נוספת עם העלים. כך אני מקצרת את משך ההשגחה על המשקה כדי שלא יגלוש, ומתפנה לאורחים שלי. ואם היעילות מוגזמת, הרי שנשים קוביית סוכר אחת בפה ונשתה את התה המריר בתחושה של פעם.
עונות איסוף:
את הפקעות והשורשים אוספים בסוף החורף ובתחילת האביב; את העלים אוספים בחורף וניתן לייבש אותם לשימוש במשך כל השנה.