הסוג אשחר שימש מקור השראה לשם המשפחה, משפחת האשחריים (Rhamnaceae), והוא החשוב במשפחה. המשפחה מיוחסת בעיקר בשל הקרבה למשפחת הגפניים, אבל למשפחת האשחריים יש נקודות זכות גם בלי ייחוס אבות. מבין המינים המיוצגים אצלנו אפשר לראות התאמה לבתי גידול שונים: אשחר ארץ ישראלי (Rhamnus palaestinus) מאפיין מינים יובשניים, אשחר רחב עלים מאפיין את החורש הים תיכוני, ואשחר הלבנון (Rhamnus libanoticus) מאפיין בתי גידול מזופיליים, עשירים בלחות.

אשחר רחב עלים הוא אורח רצוי בגינה שלי. הוא נובט בכל פעם בפינה אחרת על פי היוזמה וההזמנה של הציפורים, ואולי גם העטלפים. אז אם אני מזמינה אותן להתארח, הרי שעליי לכבד גם את האורחים שלהן. ללא ספק הן עושות פעולת הפצה מוצלחת, כי בכל פעם נובט אשחר רחב עלים בפינה אחרת של הגינה, ולא רק מתחת לשיח הגדול שעל יד עץ התמר. תפוצה של עצים נעשית לעיתים קרובות בעזרתן האדיבה של הציפורים, כיוון שאין לצמח עניין בזרעים שינבטו קרוב אליו, שם המקום תפוס, אלא במרחק מה משיח האם. כיאה לצמח שפירותיו משמשים מזון לעופות, הפירות מתוקים, עגלגלים ומחליפים צבעים מהירוק הראשוני לאדום ולשחור.

אשחר רחב עלים מוגדר כשיח גדול או כעץ קטן. לדעת פרופ' מיכאל זהרי ז"ל אשחר רחב עלים הוא היפה באשחרים. אני מסכימה איתו בהחלט. פירותיו אולי לא הטובים ביותר, אבל מבנה העץ-שיח הוא נאה והעלים גדולים יחסים ומעוטרים בשוליהם. קל מאוד לזהות את המין לפי צורת העלים: בשוליהם יש הילה שקופה, המשך של הקוטיקולה שמצפה את העלה, תזכורת קלה למורכבות המבנה של העלים. האשחר הוא דו-ביתי, עצי זכר ועצי נקבה נפרדים מבטיחים הפריה הדדית ומונעים האבקה עצמית.

הפירות מכילים גלעינים, ורובם נאכלים. מינים רבים משמשים למרפא ולהפקת צבעים. אשחר רחב עלים שימש בעבר להפקת צבע ירוק לצביעת צמר ובדים. הפירות הבשלים נאכלים כחטיף בשטח. חלק ממיני האשחר הם צמחים מוגנים ואסורים בקטיף, אולם אשחר רחב עלים נפוץ דיו ומותר ליהנות מפירותיו במצפון נקי. הוא משמש גם כצמח נוי לגדר חיה ולפינות ירוקות בגינה, כך שאם נמצא אותו בגינה פרטית בוודאי נוכל לטעום ללא חשש. גם אני קיוויתי למצוא בגינה שלי, אלא שאצלי צומח עץ זכר. יגעת ומצאת תאמין. בסוף מצאתי, טעמתי, אכלתי והכנתי ליקר משאר הפירות.