בן חיטה ביצני הוא ממשפחת הדגניים (Poaceae). אני מביאה אותו כאן כדי לחפות על העוול שאני עושה למשפחה. כיום, הטרדה לאסוף בבר זרעים של דגניים, רגע לפני שהם מתפזרים בשדה, לא נראית סבירה, כשמחירו של קילוגרם קמח הוא בערך דולר אחד.

בן חיטה ביצני, כמו בני חיטה אחרים, מעוטר מלענים שבאופן מפתיע פונים מהתפרחת והלאה. במקרה שלו יש מלענים רבים מאוד, וזה סימן ההיכר של המין. לכל גלומה יש עד חמישה מלענים, ועל כן צפוף בצמרת. יתרון נוסף של הצמח כצמח אסיף הוא שהשיבולית, יחידת הפריחה, שעטופה בשתי גלומות - גלומה עליונה וגלומה תחתונה, נושרת כגוש אחד ולא מתפרקת, והגלומות והמלענים ממשיכים לשמור על הפרי שמבשיל לקראת הקיץ כדי לעבור את עונת הליקוט של הנמלים ולזכות לנבוט עם הגשם. לעיתים קרובות הזרע נובט מתוך השיבולית הישנה. על פי פרופ' אבינועם דנין: בן חיטה ביצני הוא צמח חד-שנתי נפוץ למדיי בבתות ובצומח עשבוני בחבל הים תיכוני. הוא מגיע לעיתים לשלטון בקרקעות טרה-רוסה שטופות ודלות בנוטריינטים. אחד הסימנים להבחנה בין מין זה למינים אחרים הגדלים בקרבתו באותם בתי גידול הוא ריבוי המלענים (הזיפים שבראש השיבולת), וכן גוף השיבולת תפוח קמעה כמו בטנה של אישה בתחילת הריונה. ואם תרשו לי, בחודשים מתקדמים... הגרעין הבשל אומנם מוגן בזיפים רבים, אבל העובי שלו אכן מפתה.

בעולם גדלים יותר מ-20 מינים של בן חיטה, ויותר ממחציתם גדלים בארץ. הסוג בן חיטה קרוב מאוד לחיטה ובוודאי נגזרו מאב קדמון משותף, כשבכל מין המלענים פנו לדרך אחרת... ריכוז העמילנים הנפלא בזרעים גם הוא עדות לקרבה, ובכל מקרה בדיקות גנטיות מזהות גנים משותפים בין בן החיטה והחיטה התרבותית. אני ממעטת להביא כאן תיאורים מורפולוגיים סיסטמטיים, אלא רק כאשר הם פשוטים וחשובים מאוד, כיוון שאלו מופיעים בספרים ובמגדירים. לעיתים אנחנו שוכחים שמכלול הפרטים שמייחד מין מסוים הוא לא רק אורך האבקנים והזווית של המלענים אלא אוסף נרחב של גנים ותכונות שגם כשאנחנו יודעים לקרוא אותם, לא תמיד אנחנו מזהים את האללים השונים.

לקראת סוף העונה אספו הרבה צמחים (או יחידת תפוצה), הניחו על ברזנט או שקית ניילון חזקה, עטפו וחבטו. אספו לתוך כלי את הגרגירים שבתחתית, ואתם מסודרים לכל הקיץ. פירות לא בשלים נאכלים כחטיף בשטח, פירות בשלים נטחנים לקמח לאפיית לחם. אני מציעה כאן תבשיל גרעינים קלאסי שאפשר להוסיף אותו לכל דבר.