בן טיון בשרני שייך למשפחת המורכבים (Compositae). אפשר לראות זאת לפי התפרחת הצהובה שלו. הוא שמרני בצורת הפרח, אבל מיוחד בצורת העלים. שנים ארוכות של חשיפה למלח יצרו לו עלים בשרניים. מן המפורסמות הוא שהאבולוציה של חלקי הצמח הווגטטיביים (שלא משמשים ישירות לתהליך הרבייה) מאפשרת להם להתאים את עצמם לתנאי הסביבה בקלות רבה יותר מאשר הפרחים. הם תלויים רק בעצמם ולא בבחירה אקראית של המאביקים הפועלים על פי הצרכים שלהם, ולא על פי תנאי הסביבה.

הצמח הופרד מהסוג טיון שאליו השתייך בעבר, וכיום בשל אוסף של שינויים הוא משתייך לסוג בן טיון ולא לסוג טיון (Inula), כפי שהורגלנו לקרוא לו כל השנים. השם השני של המין, בעברית ובלטינית, נשאר ללא שינוי: בשרני. יש כבר דיבורים בקרב הסיסטמטיקאים על הפרדה בין משפחת המורכבים למשפחת הטיוניים (Inuleae) והכרזתם כמשפחה נפרדת, אבל עד שזה יקרה אנחנו עדיין רשאים לשייך אותו למורכבים. יש הבדלים במבנה של גרגירי האבקה, ובכלל, משפחת המורכבים היא אומנם משפחה טבעית וקלה לזיהוי אבל היא ענקית, עתירת מינים.

בן טיון בשרני גדל בטבע בבתי גידול מלוחים, עשירים יחסית במים. הוא היה אחד הצמחים הנפוצים ביותר בימים שמישור החוף של ישראל היה מכוסה ביצות. גם כיום הוא נפוץ למדיי באזורים שבהם יש מי תהום גבוהים ומלוחים. לעיתים קרובות הוא מטפס על חורבות עתיקות, מעדיף לגדול בקרקעות סלעיות ויותר באדמות הפרה-רנדזינה שנוצרת עליהן מאשר בקרקעות החוליות של החוף. בן טיון בשרני הוא צמח שאריאל (תחום) התפוצה שלו הוא ים תיכוני. הוא מתואר מכל הארצות הסובבות את הים התיכון, ונפוץ יותר בצפוניות; לעיתים קרובות, ובשל חיבתו למלח, במלחות חופיות.

כמו מינים חופיים רבים הבן טיון מאחר את עונת הפריחה שלו. המינים הגדלים על שפת הים לעיתים סובלים ממחסור במים המדמה תנאי מדבר, וניתן לחשוב שהם ימהרו לפרוח עם הגשמים הראשונים, אך ההיפך הוא הנכון - צמחי החוף ברובם מאחרים בפריחה. זה נחמד מאוד למי שאוהב ללכת לים בקיץ, אבל כנראה שהסיבה האמיתית היא משטר הרוחות של הקיץ שהוא רגוע יותר מאשר סערות החורף שעל החוף. מסיבה דומה יש גם מינים רבים של צמחים הפורחים בחוף הים בלילה. הם מחכים למעבר הרוח מהבריזה לאנטי-בריזה, נקודת זמן שבה יש ירידה בעוצמת הרוח בלילה. רוחות עזות הן גורם מרתיע למינים רבים של מאביקים המתקשים לעופף כשהן נושבות, והפרח הוא כל כולו הליכה לקראת והבנה לצורכיהם של המאביקים.

צמחים צעירים של בן טיון נאכלים טריים או מבושלים. עלים צעירים מתאימים להחמצה, ומכיוון שכבר בישלנו עלים לרוב, בחרתי להחמיץ.