שני מינים של בר גביע גדלים בישראל: בר גביע קוצני ובר גביע חלק (Moluccella laevis). מתוך מקסימום ארבעה מינים של בר גביע המצויים בעולם, גדלים אצלנו שניים. אלה צמחים מרשימים, שיש להם כריזמה אבל הם אינם ריחניים. שניהם כמובן בני אותה משפחה - משפחת השפתניים (Labiatae). ברוב המקרים שבהם נזכרה כאן המשפחה זה היה כדי לתאר צמחי תה, ארומתיים וריחניים. בצמחיית ישראל רשומים יותר מ-30 סוגים וכמעט 200 מינים של שפתניים. לכולם פרחים בעלי סימטריה דו- צדדית ומנגנוני האבקה מורכבים. כולם מואבקים על ידי חרקים בגדלים שונים.

בר גביע קוצני אינו צמח מאכל חשוב, אבל ילדים אוכלים את הפרחים כחטיף בשדה. לפני שנתעמק בו, אזכיר את המין השני, נפוץ הרבה יותר, בר גביע חלק, ששמו העממי הוא פעמוני אירלנד (Bells of Ireland), בשל צורת הפרח והפרי הנראים כמחרוזת של פעמונים. הזרעים שלו מכילים לקטין שמשמש לבדיקת דם מסוימת; שמן שמופק מהזרעים של בר גביע חלק משמש לזיהוי פרמטר מסוים בדם. לא מצאתי שנהוג לאכול אותו, אם כי הוא גדל בארצות חובבות עשבים לליקוט. השימושים שמצאתי לבר גביע חלק הם בעיקר לנוי. מגדלים בר גביע חלק כצמח גינות וגם אוספים אותו בבר, ומשלבים אותו בסידורי פרחים יבשים.

בר גביע קוצני משמש גם הוא לנוי. ענפים יבשים שומרים על צורתם לאורך זמן, ועל כן משמוצאים אחד ומביאים הביתה הוא מעטר את החדר לאורך זמן. הפרחים של הצמח מתייחדים בעלי הגביע שלהם, שהם מאוחים ונשארים גם לאחר הפריחה לשמור על הזרעים עד פיזורם. ברגיל, רק הגשם של השנה הבאה ירקיב אותם והם יחזרו אל האדמה. עלי הגביע של בר גביע קוצני הם כעין נזר של קוצים ששומר על ארבעת הזרעים שבתוכו. השפה העליונה מכילה קוץ יחיד, ובשפה התחתונה שבעה קטנים יותר. עלי הכותרת המאוחים הם מרשימים וגדולים, לבנים ולעיתים ורודים, והם בולטים מפני הגביע. בר גביע קוצני הוא מהצמחים שפורחים לקראת הקיץ, ועל כן הפגישה איתו משמחת, ואף על פי שעונת הפריחה שלו קצרה, הוא מואבק ונושר.

שני המינים מלווים את חברת האדם. בר גביע חלק נחשב לעשב רע, עשב שגדל לרוב בשדות מושקים ומפריע למהלכם התקין, אבל בר גביע קוצני הוא מין הרבה פחות אגרסיבי. בר גביע קוצני אומנם אוהב את חברת האדם, אבל הוא גדל גם בשטחים פתוחים שעל ידם בלי להפריע לעבודת האדמה.

גם מבלי לצפות במאביקים, ברור לנו שצמח זקוף שפרחיו גדולים מזמין אליו חרקים שהם מעופפים טובים, ולא קטנים, על כן הגמול שהוא צריך לתת עבור הביקורים הוא בהתאם - כמות גדולה של צוף.

ואם בדרך כלל אני מצרפת מתכון, הרי שכאן המתכון פשוט ביותר: שולפים את הפרח, מוצצים וזורקים. אפשר לבשל ממנו ריבות, אך לא שמעתי וגם לא ניסיתי אלא הסתפקתי בשימוש המקובל.

עונות איסוף: אפריל עד אוגוסט.