משפחת הגרניים (Geraniaceae) אינה עשירה במינים, יש בה כ-11 בלבד. תרומתם הרבה לאנושות של בני משפחת הגרניים היא בפרחים היפים שלהם. מיני הפלרגוניום (Pelargonium), "גרניום" בלשון העם, אדומים, ורודים, לבנים, מקשטים ומשמחים חצרות רבות של בתים במזרח התיכון. חמש הוא המספר המנצח של המשפחה. כל האיברים שלהם חמישה במספר, ורק האבקנים לפעמים רבים יותר אבל עדיין בכפולות של חמש (עשר או 15).

כל מיני הגרניון מפיצים את זרעיהם על ידי התקשתות של דופנות הפרי. ההתקשתות נוצרת כתוצאה מסיבים בעלי אורך שונה שנכרכים כאשר הם מתייבשים. צורת ההפצה הזאת מאפשרת להם הרחקה של הזרעים מצמח האם להגדלת טווח התפוצה של המין. תשעה מיני גרניון גדלים בר בישראל, מהם נפוצים יותר ומהם נדירים. הגרניון נפוץ למדיי ודומה בפריחתו למקור החסידה, סוג עשיר במינים, מחומש בפרחים ורודים. ההבדל העיקרי בין מקור החסידה לגרניון הוא בצורת הפרי, ובעיקר בצורת ההתפרקות של הפרי. אצל הגרניון הפרי מתקשת, ראשית הזרעים מתרחקים מצמח האם ואחרון - המקור.

גרניון עגול הוא מין קטן יחסית של גרניון, אך נפוץ מאוד. העלים עגולים בצורתם הכללית, מפורצים ומשונצים. הפרחים ורודים ומכילים חמישה עלי כותרת. הפריחה בעיצומו של החורף, והיא נמשכת עד שהחורף חולף. הפריחה של הגרניון הרך מזמינה אליה מאביקים פעילי בוקר, ועל כן היא נפתחת בבוקר ונובלת בצהריים.

העלים של מינים רבים רכים, ובעיקר העלים הצעירים, והם מתאימים לבישול. מיני הגרניון, הגרניון העגול והגרניון הרך (Geranium molle) שמצאתי אותם בסביבתי, עוררו אצלי את התיאבון למרות העובדה שלא מצאתי מסורות מקומיות המעידות על כך שאכלו אותם. לאופנה ולהרגלי אכילה תפקיד חשוב בבחירה של צמחים למאכל, לא פחות מהרעב, ועל כן פניתי לכתובים. יש בספרות עדויות רבות על שימוש בעלים למאכל ולמרפא. מבשלים את העלים ומניחים אותם על מיני תחלואים ופצעים. גם התה המופק משמש לטיפול במגוון של בעיות, מדלקות עיניים ועד לשיער נושר, ואף עוזר בהגברת החלב של נשים מניקות. בכמה מקומות צוין שהעלים נאכלים, חיים או מבושלים. במינים אחרים המכילים פקעות אגירה הן נאכלות בעיקר בתחילת העונה, כשהן עדיין לבנות (מבפנים). כך גרניון הפקעות (Geranium tuberosum) וגרניון גזור (Geranium dissectum). מינים אחרים, גרניון נוצץ (Geranium dissectum), גרניון רך (Geranium molle) וגרניון עגול, משמשים למרפא בהודו.

טעמתי את העלים של כמה מינים, ובעיקר הגרניון העגול, וראיתי שטעמם עשיר אך יש בו מידה מסוימת של מרירות. על כן בחרתי לבשל אותם. קודם הבישול הושרו העלים במלח ובלימון. יצא טעים.