דו-פרק חופי, או בשמו העממי הרוקט של החוף (Sea Rocket), לעיתים נקרא פשוט דופרק, במילה אחת, שייך למשפחת המצליבים ((Cruciferae, משפחה עם הרבה צמחי מאכל וארומה אופיינית שחוזרת על עצמה בוואריאציות שונות במינים השונים. בניגוד לרוב המינים של צמחי החוף שהם רב-שנתיים, זהו צמח חד-שנתי או דו-שנתי, והוא גדל על שפת הים, לרוב על תשתית חולית. אם אי פעם תיקלעו רעבים לאי בודד, יש סיכוי שתמצאו שם דו-פרק חופי, בשל התפוצה העולמית הרחבה שלו, ואז תוכלו לעוט עליו כמוצאי שלל רב. גם אם בבגרותו הוא מר, הוא אינו רעיל והוא אף בריא. יש המשתמשים בו כתבלין.

בית הגידול של החוף הוא קשה מאוד, ועל כן הצמחים מעדיפים להתבסס בו קודם שהם מפזרים את אונם על פריחה ורבייה. הדו-פרק נוקט טקטיקה הפוכה, מחזור חיים קצר יחסית ושיטות משוכללות להפצת זרעים. כמו אצל רוב המינים של החוף, גם אצלו הפריחה מתאחרת ומתרחשת בחודשי האביב המאוחרים ולקראת הקיץ, והפרי מכיל שני פרקים - אחד שנפוץ וצף על פני המים ואחד שנשאר בצמוד לשיח. שני מנגנוני תפוצה אלה מבטיחים גם את הישארות המין בבית הגידול שלו (מה שטוב להורים טוב גם לילדים), וגם כיבוש של בתי גידול חדשים (ההרפתקנות של הצעירים).

הדו-פרק עמיד מאוד לריכוזי מלח גבוהים. יש עבודות שמראות שההתאמה שלו למלח כל כך גבוהה עד שמחסור במלח מפריע להתפתחותו. תכונת העמידות שלו מהווה פוטנציאל להשבחת מינים אחרים מהמצליבים ולהתאמתם כגידול חקלאי על מים מליחים. נבדקות הצעות שונות לפתח את הצמח כגידול חקלאי, הן בשל הריכוז הגבוה של החומרים הבריאותיים שבו, ובעיקר אלמנטים נוגדי חמצון, והן בשל האפשרות לנצל את המים המליחים שאינם מתאימים לגידולים אחרים. בצמח הזה, הבריאות משתלבת בארומה ובשמירה על משאבי הסביבה. שיעורי הנביטה שלו גבוהים, והוא בהחלט מומלץ כצמח לגינות, בעיקר סמוך לים ובאזורים מדבריים. בתנאים המפנקים של תוספת השקיה ייתכן שהוא יאריך ימים מעבר לשנתיים. בפרטים שגדלים בחקלאות ומושקים במים תפלים, הבוגרים פחות מרירים.

כל חלקי הצמח נאכלים, בעיקר העלים הצעירים. את השורשים מייבשים ומוסיפים להם קמח להכנת לחם. זה "אוכל של עניים" שמכינים אותו כשממש אין ברירה ועוד מעט נגמר הקמח. העלים הבוגרים הופכים לבשרניים ולמרירים בעקבות הקליטה וההעברה של עודפי מלח מהקרקע לווקואולה (החללית שבתוך התאים). במקביל לתהליך צבירת המלח הוא אוגר גם מים, ועל כן עם ההתבגרות העלים נעשים תפוחים ובשרניים יותר. כך קורה גם אצל בני האדם...

הפירות של הדו-פרק החופי עשירים בשמן, ויש שמציעים אותו למכירה באינטרנט. עבודות מדעיות בנות ימינו שעסקו במיצוי ובבדיקה כימית של החומרים המצויים בעלים לימדו שהעלים עשירים מאוד בברזל ובוויטמין ,C וכן בפוליפנול ובאנטיאוקסידנטים. בעבר אכלו אותם המלחים בהפלגות ארוכות, כדרך להגנה מפני מחלות. העלים מתאימים עם טונה ועם עגבניות, ואפשר לשלב את העלים הצעירים בסלט עגבניות בתוספת בצל ירוק, מלח ושמן זית. הצעת הגשה מעניינת היא למלא את העלים הצעירים בסלט טונה או בגבינה, ולהגיש לשולחן כצי של סירות. מפרש אפשר להכין מעגבניות או מגזר. מנה שמשובבת את העין ואת לב הילדים.