דרדרים יש לנו הרבה, גם בביומסה, גם במינים. בארץ גדלים בר כ-25 מינים שונים של דרדר, מתוך כמה מאות המצויים בעולם כולו, רובם קוצניים. אני חוזרת ואומרת, הצמחים הקוצניים של משפחת המורכבים (Compositae) אינם רעילים ורובם בשלב כלשהו (צעירים) טובים למאכל. שאם לא היו טובים למאכל וטעימים לא היה להם צורך בקוצים. ואם אנחנו אובדים רעבים במקום שאיננו מכירים את הצמחים שלו, ההימור הראשון הוא על מיני המצליבים, והשני על הקוצים של משפחת המורכבים. כי זאת יש לדעת, משפחת המורכבים נחשבת למשפחה המפותחת ביותר מבין הדו-פסיגיים (ועל כן היא מצויה בסוף המגדיר, למי שמחפש). אולם, למרות הרבגוניות שלה, היא משפחה טבעית, וכל בוטנאי מתחיל יודע לזהות אותה.

קצת יותר קשה לזהות את שושנת העלים טרם הפריחה ולשייך אותה למין הנכון. צריך לחפש רמזים בשטח בדמות שלדי הפרח משנה שעברה או פרטים שאצה להם הדרך ומוציאים גבעול תפרחת לפני כולם. שושנת העלים היא דרכם האגרסיבית של צמחים להשתלט על שטח. הם מטילים צל, וככל יכולתם לא מאפשרים למינים אחרים לגדול בקרבתם, כך הם מבטיחים שאף אחד לא יצל עליהם ולא יתחרה איתם על מי הגשם או מים אחרים שיתנקזו בסביבתם. לקראת עונת ההפריה יש להם צורך לעלות לגובה, כדי שייראו על ידי המאביקים שיבואו לפרחים וכדי שתהיה תנופה להפצת הזרעים מהגובה. דו-הפרצופיות מקשה לעיתים קרובות לקשר את שני המופעים של ה"קוץ" לצמח אחד. עם קצת תחכום נצליח וניהנה מטעמם.

להב של צור משוברר שמצאנו בשטח גרם לי להבין משהו חשוב: עם "סכין" כזאת ביד הרבה יותר קל להיפטר מהקוצים הדוקרניים של הצמחים. המשמעות של להב צור שמחזיקים ביד היא הרבה יותר אוכל לילדים. אין לי ספק שזו תחילת הדרך להעריך את הצמחים בעלי הקוצים וגם ליהנות מהם.

דרדר הקורים (Centaurea procurrens), דרדר המדבר (Centaurea pallescens), ודרדר מצוי (Centaurea iberica), נפוצים מאוד ומתאימים למאכל. בספרות מתואר הדרדר האביבי (Centaurea solstitialis), שהוא נדיר מאוד אצלנו, אבל בסיציליה, שם הוא נפוץ יותר, אוכלים אותו. נראה שכל המינים נאכלים כשהם צעירים. קל לאסוף אותם, במיוחד למי שיש לו סכין או מזמרה, שכן העלים מסודרים בשושנת עלים. חולטים את הגבעול והעלים הצעירים במי מלח, ואז מטגנים עם בצל וקצת שמן זית ולימון. זה נחשב למאכל מעורר ומרענן. אפשר גם להוסיף את העלים למרק המתבשל.

ניסיתי את המתכון על שני מינים נפוצים מאוד: דרדר הקורים ודרדר המדבר. שניהם היו טעימים וקצרתי הצלחה גם בנגב וגם בהר.