פרי האדמה
מבנה התפרחת והריח של הדרכמונית מוביל אותנו היישר למשפחת הסוככיים, שאומנם קל לזהותה אבל במטבח יש להיזהר ממנה. למרות הריח המוכר שמזכיר גזר, לא כל הצמחים מהמשפחה טעימים וחלקם אף רעילים מאוד. צריך להיות משוכנעים שהגדרתם נכון את המין לפני שמכניסים לפה. הדרך להגדרת המינים של הסוככיים היא לרוב באמצעות הפירות. אם אספתם חומר, דאגו לאסוף גם פירות, כי רבים מהפרחים לבנים וקטנים וקשה לעין לא מאומנת להבדיל בין המינים.
לדרכמונית שתי צורות של פירות. הפירות החיצוניים נראים כחופן מטבעות (דרכמות) שטוחים ובעלי קונטור עגלגל. הם קלים מאוד, ניתקים בקלות ועפים על ידי הרוח למרחקים. הפירות הפנימיים הם עגולים ונשארים לאורך זמן על התפרחת. שתי הצורות של הפירות מקנות לדרכמונית אבטחה כפולה בתהליך ההפצה. חלק מהזרעונים, הכדוריים, נשארים במקום, שהרי איפה שההורים הצליחו לגדול ולהתפתח התנאים כנראה מתאימים לצמח, וחלקם יוצאים לכבוש בתי גידול חדשים. אנחנו מכירים את התופעה של הדואליות בצורת הזרע גם ממינים אחרים, במשפחה זו ובמשפחות אחרות.
הדואליות אגב היא לא רק בצורת הפירות אלא גם בפריחה. הפריחה של הסוככיים רבת פרחים זעירים שיוצרים יחידת האבקה אחת. במקרה של הדרכמונית, הפרחים החיצוניים מתהדרים בעלים לבנים גדולים יותר שמשווים לתפרחת מראה של פרח עם עלי כותרת. מהפרחים הללו מתפתחות הדרכמות. הפרחים הפנימיים קטנים יותר ולרוב סימטריים, ומהם מתפתחים הפירות הכדוריים. חיפושיות ואף דבורים מבקרות את הדרכמונית בהנאה רבה, אוספות אבקה וצוף, מטיילות הלוך ושוב ומאביקות.
הגדרת האורגניזם, האינדיבידום, בצמחים היא מורכבת יותר מאשר הגדרת הגבולות של בעלי החיים. מהו הפרט הבודד? האם חורשת עצים שמוצאה מפרט יחיד היא צמח אחד או חברה שלמה? האם כאשר נפריד בין הענפים של היהודי הנודד, הוא יהפוך מאחד להרבה? ואולי הדרך הנכונה להתייחס למערכת היא כאוסף של תאים. כל תא והאגו שלו, כל תא והמטען הגנטי שלו שאותו הוא רוצה להפיץ. התיאוריות האלו עובדות יפה אצל האצות, אבל בצמחים העילאיים יש לעיתים קרובות מערכות מורכבות של שיתופי פעולה שמעלים על נס את האורגניזם השלם, בעיקר אם הוא חד-שנתי ויכול להשתכפל ברבייה מינית. ולא שאני מטיפה לסוציאליזם, אבל ההצלחה תומכת במערכות השיתופיות. הפרחים והזרעים שהם שלבים שונים של אותו הדבר תורמים להצלחה המשותפת.
כמו שאמרתי, אף שמשפחת הסוככיים העשירה את האנושות בהרבה צמחי מאכל חשובים, ובהרבה צמחי תבלין, לא הרבה מיני בר נאכלים. מצאתי שאצל מין אחר של דרכמונית העלים הצעירים נאכלים בתבשילי קדירה, אצל הדרכמונית שלנו, הדרכמונית המצרית, נאכלים הפירות הירוקים כשהם עדיין רכים. קל לאסוף אותם, בחופן אחד נאספת התפרחת. אפשר ליהנות מהם כחטיף בשדה ואפשר להקפיץ.
דרכמונית
סוככיים
חומרים:
פירות דרכמונית
גזר
שיני שום
שמן לטיגון
מלח ופלפל
הכנה:
מקצצים את השום דק דק, את הגזר גוזרים ל"גפרורים", ואת הדרכמונית למטבעות וכדורים. מחממים שמן במחבת, ומטגנים.
עונות איסוף:
ינואר-מרס.