ולריינה איטלקית היא אחד הצמחים היפים והמרשימים שלנו. היא גבוהה, ריחנית, מסתורית משהו, כמו כל איטלקייה שמכבדת את עצמה. המשפחה היא משפחת הוולרייניים (Valerianaceae). בני משפחת הוולרייניים מכילים פרחים לא סימטריים (לא נכונים), שמהם נוצרים זרעים בתוך פרי שנקרא אגוזית. ולריינה נקראת על שם המצביא הרומי פובליוס ליסיניוס ולריאנוס (Publius Licinius Valerianus) שחי 60 שנה והיה קיסר רומא משנת 253 ועד למותו, בשנת 260 לספירה. ואוי לבושה, בקרב בין הרומאים לפרסים הובסו הרומאים, והקיסר ולריאנוס נשבה בידי האויב, עונה בשבי והוצא להורג.

הסוג ולריינה הוא רב מינים. כ-300 מינים רשומים בספרים. המין המרשים ביותר הוא הוולריינה האיטלקית, שגדל בחורש ומפאר אותו. תשומת לב מיוחדת כדאי להקדיש גם לסוג חד-אבקן אדום (Centranthus longiflorus), שגדל אצלנו בעיקר בחרמון. קיימת עוד קבוצה של כתריסר מינים חד-שנתיים וקטנים של ולריינית, ביניהם נזכיר את הוולריינית המשולחפת (Valerianella vesicaria), צמח נמוך שנפוץ בשדות אבל אינו כריזמתי כמו הוולריינה והחד-אבקן, וללא ידע קשה לקשר ביניהם.

גאלן מפרגמון (Galen of Pergamum), פילוסוף, פיזיקאי וחוקר תרופות רומאי, המליץ, בסביבות שנת 200 לספירה על צמחי ולריינה לטיפול בנדודי שינה. מתברר שהאנשים מתמודדים עם אותן בעיות מאז ומתמיד, וגם הצמחים שומרים על אופיים. כל חלקי הצמח של הוולריינית, ובעיקר קני השורש, מכילים שמנים אתריים בעלי ריח חריף. פירוש השם ולריה הוא בריאות, וזה גם המסר של הצמח. הוולריינית משמשת כצמח מעורר ומאושש, ובעבר, כאשר גברת אמיתית הייתה מתעלפת כשפנו אליה בצורה לא הולמת או זיעזעו אותה, היו מאוששים אותה בכמה טיפות של תמצית ולריין להרחה, שהופקה מהצמח.

התפרחות של הוולריינית הן לבנות עם נגיעה קלה של גוון ורוד. הפרי פורח בתפרחת רבת פרחים. ראשונים (כדרכם של זכרים) פורצים ומבשילים האבקנים, ורק אחריהם השחלות, במטרה למנוע הפריה עצמית. הוולריינית גדלה במצוקים של החורש הים תיכוני, והיא גם צמח נחמד לאסוף הביתה ולשים באגרטל, אלא שאנחנו אם נחפוץ נגדל אותו לשם כך בגינה. לא נהיה הראשונים, כיוון שהוולריינית היא צמח גננות ידוע, וכשלא נצליח להירדם בלילה נצא לגינה ונחלוט ממנה תה.

כפי שתואר בעדינות באחד הפרסומים: כאשר אין משהו אחר לאכול, עלי הצמח נאכלים, וגם השורשים והזרעים. השימוש הקולינרי בוולריינית הוא יותר כתבלין. אני הרגשתי גברת ענוגה, וברוח הרומנטיקה הכנתי תה מהעלים.