חבושית המטבעות גדלה בחגורה הכרקוצית בחרמון, ברום מעל ל-1,400 מ', ואף על פי שמסביבה הרבה שיחים נמוכים היא מעיזה ומתרוממת לגובה של כמטר ולעיתים יותר. היא בולטת כשהיא ירוקה, ובולטת בעונת הפריחה שאז היא הומה ממאביקים, ובשלכת בצבעיה האדומים והנאים.

חבושית המטבעות היא שיח ממשפחת הוורדיים (Rosaceae). משפחת הוורדיים היא משפחה גדולה שבה כ-3,000 מינים וכ-100 סוגים, הנפוצים בעיקר באזורים הקרירים יותר של כדור הארץ, צפוניים והרריים. בני המשפחה מתמחים בפיתוח של עצים ושיחים. הפרחים לרוב לבנים וגדולים, העלים נושרים מהם בקלות ופירותיהם עסיסיים ואדומים. קל לזהות את בני המשפחה, כיוון שהמשפחה ברורה מאוד, ולרוב גם אין קושי בהגדרת הסוגים. מסתבכים קצת כשמגיעים למינים, כיוון שכמו שאר הצמחים על פני כדור הארץ הם בתנופת השתנות והשתכללות מתמדת. מי שמחפש את המשפחה במגדיר הצמחים ימצא אותה קרוב להתחלת המגדיר, עובדה המעידה על פרימיטיביות מסוימת. סימני הפרימיטיביות במשפחה האלגנטית הזאת הם ריבוי איברים, בעיקר ריבוי אבקנים שמבטיח את סיכויי ההאבקה אבל הוא בזבזני מעט, ועל כן במינים המפותחים והמשוכללים יותר פחת מספרם במהלך האבולוציה.

בסוג חבושית יש כ-17 מינים הנפוצים בהרים הגבוהים של פרס, טורקיה, יוון ולבנון, אבל גם בפקיסטן ובאלג'יריה. מי שמתגעגע לחבושית יוכל לגדל אותה בגינתו. היא צמח נוי מקובל, כיוון שהיא עמידה ויפה. יש עדויות משנת 1800 על שימוש בה לגינון, והן מלוות בהתלבטות אם מדובר באותו מין שגדל בלבנון או בתת-מין אחר, ובשבחים על יפי העלווה והפירות האדומים שנראים יפים מאוד בשמש האביבית. לדברי הגננים הממליצים על מינים נוספים של חבושית היא מהווה אטרקציה למאביקים וציפורים בגינה, בנוסף על היופי הסגולי שלה.

יש הטוענים שהחבושית היא המן שאותו אכלו בני ישראל במדבר 40 שנה. אם כן, הרי ודאי שהתפוצה של הצמח הייתה רבה יותר בזמנם. כיום זהו צמח נדיר שנמצא בחרמון ובעל תפוצה מקוטעת. המין הקרוב הבא גדל, איך לא, בסיני. הסוברים כך מתבססים על ריכוזים גבוהים של סוכרים שעל פי דיווחים מצויים בצמח אולם לא ניתן לקבוע סופית אם הכוונה לשורשים או לפירות. ליבי נוטה לתיאוריית הפירות, שהרי לא סביר שבורא עולם ימליץ לעקור צמח כה נדיר בסיני, אבל אולי תיאוריית השורשים של בני ישראל היא שתרמה לנדירותו, שממנה לא התאושש עד היום. לא העזתי לבשל פירות מצמח הבר, על כן ניסיתי זן קרוב תרבותי.