החומעה המגובבת נמנית עם משפחת הארכוביתיים (Polygonaceae). היא מין נפוץ למדיי, אופייני לקרקעות כבדות ולביצות. היא מצויה בעמק החולה ובאדמות הכבדות של השרון, אולי שריד לביצות החוף שעד לפני כ-100 שנה אפיינו את האזור. ההתאמה לבתי גידול עשירים במים מתבטאת גם בעונת הפריחה המאוחרת, בחודשים אפריל עד ספטמבר, אולי שריד למקור הצמח - אירנו-סיבירי ואירנו-טורני.

עוד מין של חומעה, עמיד וחביב על ברווזים שגם הם אוהבים מים וביצות, נקרא בשם העממי עשב ברווזים, ומכיוון שהם לא בררנים יש יותר מצמח אחד שזכה לכינוי המכובד. חומעה מגובבת גדלה מהר, ובתנאים טובים היא יכולה להגיע עד לגובה של מטר אחד ובמהירות יחסית. העלים טעימים, קצת חמצמצים. לעיתים (בעיקר באירופה) אפשר למצוא אותם בשווקים.

אפשר לאכול את העלים בצורות שונות - צעירים בסלט, בלביבות או ממולאים. כיוון שמצאתי עלים גדולים יחסית, בחרתי למלא אותם ולגלגל.