החומעה היא בת משפחת הארכוביתיים (Polygonaceae), שמבחינתנו, כלקטנים, היא משפחה ברמת סיכון נמוכה. אולי לא כל המינים טעימים, ואולי לא במשך כל השנה, אבל הם תמיד מציעים מלאי של עלים ירוקים, למלא את הבטן הרעבה או למתן את כמות הקלוריות ולהרבות ברזל. השם של המין, בעברית ובלטינית, מתייחס לשינון של העלים, דהיינו דמויי שיניים.

חומעה משוננת נחשדת באללופתיה, תופעה שבה מין מסוים של צמח מפריש חומרים שמונעים נביטה של צמחים אחרים, לפעמים אפילו של בני מינו. זהו סוג של לוחמה כימית שהולכת ומתפרקת עם הזמן, אבל פרק הזמן שבו היא מגינה על הצמח מפני תחרות מאפשר לו להתבסס ולהמשיך בלחימה קונבנציונלית.

בשווקים ניתן למצוא עלים של חומעה רחבת עלים, שם קוראים לה חמציץ. העלים גדולים, וטעמם חמצמץ מרענן. ניתן למצוא אותה כמעט כל השנה, אך בקיץ הופכים העלים למרירים וטעימים פחות. לחומעה מקום של כבוד במטבחים באירופה - היא מהווה בסיס לכמה מהרטבים הקלאסיים, כמו "רוטב ירוק" לבשר ודגים.