חומעת ראש הסוס היא אחד הצמחים החביבים שנחמד למצוא אותם בחולות. הוא מן הצמחים נמוכי הקומה שתשומת לב מוענקת להם מבוטנאים ומיודעי דבר, אבל גם אחרים מתפעלים אחרי שהם רואים את המבנה המיוחד של התפרחת המזכיר ראש של סוס. חומעת ראש הסוס גדלה בעיקר באדמות הקלות של מישור החוף. בשמורת הטבע שמלווה את נחל אלכסנדר ואת נחל חדרה מוצאים תמיד פרטים רבים. העלים תמימים, מעוגלים מעט, ומתאימים למאכל. משפחת הארכוביתיים (Polygonaceae) מבטיחה סיכון נמוך ועלים רכים, מעט חמצמצים. כמעט תמיד ההבטחה ממומשת.

גם חומעת ראש הסוס, כמו חומעה עטויה ומינים נוספים, מאפיינת את רצועת החולות של ישראל, שבעיצומו של האזור הים תיכוני. כמות המשקעים הרבה והקרקע החולית מתאימות למינים יובשניים יותר. מינים רבים שחדרו לכאן מן המדבר או מן החבל הים תיכוני הם מינים אנדמיים בראשית דרכם הסיסטמטית. חומעת ראש הסוס נפוצה מחולות הנגב ועד לחופי אירופה.

זהו צמח חד-שנתי לא גבוה ולא גדול. הממדים של כל פרט משתנים בהתאם לתנאי הסביבה. בשנה גשומה ובאזור שמנקז אליו מים הפרטים גדולים יותר מאשר הפרטים שגדלים ביובש. לרוב כל הפרטים, גם הקטנים יותר, מבשילים זרעים, אם כי לעיתים פחות זרעים.

תכונה נוספת של חומעת ראש הסוס שמופיעה אצל מינים נוספים של חומעה היא הגוון האדום של הצמח לקראת ההבשלה. ייתכן שיש כאן אסטרטגיה שיווקית, הצמח נעשה בולט יותר. ייתכן שכך הוא מצליח להתמודד טוב יותר עם קרינת השמש החזקה, וייתכן שיש היחלשות והריסה של הפיגמנטים הירוקים ששולטים בתחילת העונה, ומתגלים הפיגמנטים האדומים כמו שקורה אצל צמחים בשלכת.

העלים נאכלים בסלט ובתבשילים. בחרנו להכין פיתות כי אין הרבה עלים לתבשיל....