חרמשית השדות היא צמח רב-שנתי ממשפחת הסוככיים (Umbelliferae). החרמשית היא מין צפוני שגדל באירופה, במזרח התיכון, באסיה הקטנה, באירן וגם בצפון אפריקה, ופלש לצפון אמריקה ולדרומה. בתי הגידול של חרמשית השדות חלקם טבעיים וחלקם מעשה ידי אדם. החרמשית פושטת על גידולי תבואה וגדלה לאורך כבישים, תעלות, גדות נהרות, בקרחות יער, באדמות מרעה ובאדמות מעובדות. גם בישראל חרמשית השדות גדלה בשוליים של שטחים מעובדים.

חרמשית השדות היא אחד ממיני הסוככים לבני הפרחים שנדרשת תשומת לב להבחין בנוכחותם ולבדוק את שמם. אל תיגשו לאכילה לפני שווידאתם היטב את ההגדרה, שזו אכן חרמשית, ולא אחד המינים הרעילים של הסוככיים. סימן שדה טוב אבל לא מספיק הוא צורתם של העלים. הם משוננים בדומה לשינון של מסור או מגל, ולדעתי זה מקור שמם. לפירות של חרמשית השדות יש תכונות אנטי-בקטריאליות, והם משמשים ברפואה העממית. לא ידוע לי אם הם נבדקו מדעית.

תלמיד מסור מדקוטה (Brian L. Korman) הקדיש לחרמשית השדות את עבודת המוסמך שלו. המין פלש לשם והתרבה מאוד. הוא קורא לצמח בשמו העממי "צמח המגל" (sickleweed), אבל לא מתייחס אליו בחיבה. במשך כ-20 שנה מאז הוגדר שם לראשונה הוא הפך לבעיה רצינית לחקלאים. הסטודנט חקר את הביולוגיה והאקולוגיה של הצמח במטרה למצוא שיטות להשמיד אותו. הוא מצא שכושר הנביטה של הזרעים גבוה מאוד 90-70 אחוז, ושהוא עולה בטמפרטורות נמוכות. הוא גילה שאם קוצרים את הצמח לעיתים קרובות, כמות החומר הירוק עולה (במדידה שנתית כוללת למטר רבוע), וכן גילה שלשורשים שנקצצו ונשארו בקרקע יש כושר התחדשות גבוה. בתחרות עם המינים המקומיים ניצחה החרמשית, בעיקר בשל היכולת שלה לגדול לגובה ובכך להוריד את כמות האור שמגיעה לצמחים הנמוכים יותר. הנתונים שאסף מסבירים גם את התפוצה של החרמשית בישראל. הצמח עמיד לשינויים ואוהב קור ולחות.

בבתי הגידול הראשוניים, המקוריים, של הצמח, שבהם חרמשית השדות גדלה באופן טבעי ועל כן בכמות מבוקרת, והיא נמצאת בשיווי משקל עם הסביבה, היא משמשת כצמח תבלין בשל הארומה האופיינית לה. כך באזורים מסוימים של טורקיה, שם העלים הצעירים של ניצני הגדילה נאכלים, לעיתים כמות שהם כחטיף בשדה, אבל בדרך כלל מעדיפים לבשל אותם, ובאזורים שונים לחוף הים האגאי, שם מוצעים מתכונים שונים. היא מבושלת סולו או עם צמחים אחרים. יש המלצה להוסיף אותה לסלט בורגול או לאורז, כתוספת למנות בשריות, לעיתים לאחר בישול קצר, מעורבבת עם יוגורט ושום.