פרי האדמה
משפחת הפרפרניים (Papilionaceae) היא משפחה שבמקרים רבים מפתחת תרמילים עם זרעים טעימים ומשביעים. אבל יפה הזהירות, יש במשפחה צמחים רעילים (צחנן מבאיש) ועל כן צריך לזהות את המינים לפני שטועמים. אם אתם מחליטים (למשל במצב חירום בארץ לא מוכרת) לטעום, עשו זאת בזהירות וכדאי שתתחילו עם כמות קטנה. יש מינים של פרפרניים שאינם רעילים, ובכל זאת חלק מהאנשים אלרגיים אליהם. גם כאן יפה הזהירות.
רוב מיני הטופח הם חד-שנתיים, מטפסים-זוחלים. קל לזהות אותם על פי מבנה העלה: בבסיס העלה זוג עלעלים, עלי לוואי, קטנים יותר מעלי הלוואי של האפונים. העלה מנוצה, לרוב מורכב מזוג אחד של עלעלים ולעיתים יותר. ציר העלה מסתיים בקנוקנת שעוזרת לו לטפס מעלה. נושא הקנוקנות הוא אכן מעניין, כיוון שבמינים שונים הוא התפתח מחלקי צמח שונים, מה שמלמד אותנו שזה פיתוח אבולוציוני מאוחר, קונברגנציה בשפת המדענים, התאמה לתנאי הסביבה. העלעלים של הטופח האדום מוארכים ודמויי פטוטרת, אבל אל תטעו בהם, עלעלים הם עלעלים, דהיינו חלק מהעלה שבקצהו פטוטרת, שגם היא עוד עלעל. מי שלא מרגיש ביטחון בהחלטה מי הוא עלה ומי הוא פילוקלאד (הפטוטרת של העלה), יחפש את מקום הניצנים שמסמנים בצמיחתם את חיק העלים.
סוגים קרובים לסוג טופח, בני המשפחה, הם הבקיה ((Vicieae, שלה עלעלים מרובים יותר, והאפון (Pisum) שעלי הלוואי שלו גדולים וחובקים. לעיתים קרובות מצאתי את עצמי מתלבטת בין טופח לאפון, אבל הסטטיסטיקה היא לטובת הטופח, שמינים רבים ממנו גדלים בארץ לעומת שלושה מינים של אפונים.
לטופח אדום קראו בעבר טופח מעורק. שינו את השם העברי ושמרו על השם המדעי; הוא גם אדום, גם מעורק וגם יפה, אבל השם טופח נאה שמור למין אחר. ניתן לראות את העורקים, מעין דרכי צוף, מצוירים על העלים האדומים. טופח אדום גדל במקומות רבים בארץ. ב"גן איריס" שבכפר יהושע (מקום שכל חובב צמחים חייב לבקר בו לפחות פעם אחת בחיים) יש על יד הגדר ערוגה מרהיבה של טופח אדום. בגלל הכבוד שהצמחים רוכשים לאילן טל שפיתח את הגן, אצלו הם אפילו יפים יותר מאשר בטבע...
רוב מיני הטופח ראויים למאכל, ואת הזרעים אפשר לשמור תקופה ארוכה ולהכין מהם דייסות כשהכול יבש או טרם הבשיל. עבור עיזים וכבשים הטופח הוא מעדן שאותו יעדיפו לאכול וילכו כמה צעדים הצידה מהעדר תמורת ליחוך ירוק. אנשים אוכלים בעיקר את התימורות, קצות הענפים הצעירים, ואת הפירות. הזרעים והתרמילים הירוקים נאספים ונאכלים.
טופח אדום
פרפרניים
חומרים:
מלוא החופן תימורות ותרמילים
שום
גזר או קישואים
שמן זית או חמאה לטיגון
הכנה:
ככל שיש לנו יותר תימורת כך נזדקק לפחות גזר, קישואים או ירקות אחרים. אפשר להכין רק מתימורות. פורסים את השום לפרוסות דקות, מטגנים אותו קלות, ומוסיפים את התימורות, ובמידת הצורך ירקות אחרים קצוצים דק. טיגון קל, כדי לשמור על הטעם, קצת מלח, ובתיאבון.
עונות איסוף:
פברואר עד אפריל.