הטרשנית נמנית עם משפחת הטרשניתיים (Theligonaceae). זהו צמח לא שגרתי ממשפחה לא שגרתית. כדי לעמוד על טיבה של הטרשנית יש להסתכל מקרוב באמצעות מגדלת או עדשה מקרבת. ואם הצמח נראה סתם ירוק ולא מעניין לרוב האנשים, בוטנאים ימצאו אותו מרתק. ראיתי אותו אכן גדל בין הטרשים, ולמרות שם המין הוא נראה כאגד של צמחים זקופים, ורק פרטים בשולי הגוש השתרעו לצדדים. המין בעל תפוצה ים תיכונית.

בבואי לתאר את הצמח המיוחד הזה, שאכן הפתיע גם אותי, אין לי אלא לצטט את שכתב עליו מיכה (מייק) לבנה ז"ל באתר של צמח השדה: "במבט ראשון הוא נראה כנבט של צמח כלשהו. אינך מעיף בו מבט שני, ואתה אומר לעצמך: 'כשיגדל נבט זה ויוציא פרחים – אנסה לערוך עימו היכרות'. אבל זה לא נבט, מתברר שזה צמח מבוגר ופורח, וכדי להבחין בכך עלינו התכופף ולטרוח להעיף בו מבט שני". תיאור מדויק של החוויה שעברתי. במבט ראשון הוא נראה לי מין מהציפורניים, וכששמתי לב שהעלים אינם נגדיים ראיתי גם את הפריחה הזעירה החבויה בחיק העלים. נזקקתי לעזרתו של ד"ר נתנאל שטיינברג בהגדרת המין (וכדרכו עזר בנדיבות). קצת נכלמתי שלא הכרתי קודם צמח כה נפוץ.

על פי מראהו, ברור שהצמח אינו מואבק על ידי חרקים, שכן הפרחים נחבאים מתחת לעלים ואינם צבעוניים. כל פרט מכיל שתי צורות פרחים: פרחים זכריים ופרחים נקביים. הפרחים הזכריים אצה להם הדרך והם צריכים להפיץ את אבקתם למרחקים ועל כן הם עליונים, ואילו הפרחים הנקביים נמצאים במפרקים התחתונים. הפרחים הזכריים מכילים שני עלי עטיף קרומיים גלולים ומזכירים בצורתם מגילה. בין עלי הכותרת יש אבקנים רבים, על פי המגדיר שבעה עד 20. זהו פרח לא רגיל במראהו, שאינו דומה לפרחים שאני מכירה. הפרחים הנקביים בעלי עטיף דמוי משפך והם מכילים שתיים עד ארבע אונות, מעוגלים ונראים יותר כפרחים שאנו מכירים.

על הצמח מסתובבות נמלים לעיתים קרובות. כנראה שגם ההאבקה וגם תפוצת הזרעים נעשית על ידי נמלים, ועל כן הצמח מכיל בלוטות שמנוניות, המזון החביב עליהן. הצמח גדל בדרך כלל בקבוצות גדולות, עובדה המייעלת את תהליך הרבייה שלו ומאפשרת לנו לאסוף ממנו ביתר קלות, לשם אכילה.

מצאתי את הטרשנית לראשונה בגריגה בשולי המושבה זיכרון יעקב, ואחרי שלמדתי לזהות אותה מצאתיה גם במקומות רבים אחרים, כולל בחצר ביתי. בקפריסין ראיתי את הצמח על קירות של מנזר עתיק, בהתאם לתיאורים בספרות מחו"ל, שם הוא גדל גם על קירות זקופים (למשל בבארות נטושים). כמו כן מצאתי עדויות, אבל לא תיאור מפורט, על כך שמגדלים את הטרשנית השרועה למאכל כתחליף לתרד.

טרם שידעתי את שמו ייעדתי את הצמח לסלט. מחמת הזהירות המתנתי עד להגדרה, ועל כן הוא הוגש לארוחת הבוקר. בעלים יש חמיצות עדינה ונעימה לחיך. על פי הספרות הוא נאכל חי או מבושל. כדאי לאסוף צמחים צעירים, ממילא הצמח חד-שנתי ואינו מאריך ימים.