שני מינים של יחנוק גדלים אצלנו. שניהם יפים עד מאוד. תפרחת גדולה, צבעים עזים. הנדיבות הרבה שלהם כלפי מאביקים וצופים היא לא על חשבונם, כיוון ששניהם טפילים מוחלטים שמקבלים את כל האנרגיה שלהם מפונדקאים. זה לא צריך להפתיע אותנו, כך נוהגים כל בני המשפחה, משפחת העלקתיים (Orobanchaceae). זו משפחה של טפילים מושלמים, שאומנם יש להם עלים דמויי קשקש אבל אין בהם מולקולה אחת של כלורופיל. ספק אם בכלל מגיע להם להיקרא צמחים. הם נחשבים לצמחים רק בזכות ההשתייכות שלהם לסדרת הצינוריים והדמיון לפרחים בני הסדרה (שפתניים, לועניתיים ועוד). ההנחה המקובלת בקרב החוקרים היא שהם הפכו לטפילים באופן משני, כלומר צמחים שאיבדו את היכולת לבצע פוטוסינתזה. ומבלי להיגרר לפוליטיקה, גם כאן היכולת לחיות על חשבון מישהו אחר פוגעת ביכולת ההשתכרות.

המין הנפוץ יותר, יחנוק המדבר ((Cistanche tubulosa, הוא בעל פרחים צהובים. הוא מין מדברי, נפוץ בכל מדבריות דרום הארץ. המחסור במשאבים באזורים החמים והיבשים לא מונע ממנו את הטפילות, ואולי ההיפך - מחזק את הצורך שלו. לעיתים קרובות ניתן לראות אותו בשיא פריחתו בעת שהפונדקאי נאבק להחזיק מעמד בחום הקיץ. אבל מי אנחנו שנעביר את המוסר האנושי לעולם הצומח? תפוצתו העולמית של יחנוק המדבר נרחבת, וניתן למצוא אותו במדבריות של צפון אפריקה ומזרחה ובמערב אסיה. 
יחנוק המלחות (Cistanche salsa) מעמיד עמודי פריחה סגולים או סגולים-לבנים, והוא נטפל לצמחי מלחות. הוא נדיר יותר מיחנוק המדבר, ועל כן השמחה למצוא אותו גדולה עוד יותר. מי שמגלה ומצלם אותו לעולם אינו שבע וחוזר למקום הפריחה בשנה הבאה. שני המינים מעדיפים להיטפל למינים רב-שנתיים, כאשר לרוב הם אינם גורמים למותם מתוך ההבנה האקולוגית שיזדקקו להם גם מחר. יחנוק המדבר נטפל לשורשי שיחים של מלוח קיפח, רכפתן המדבר ועוד מינים. ויחנוק המלחות מעדיף את בני משפחת הסלקיים השכיחים בבית גידולו: מלחית, יפרוק ומלוח.

עמודי התפרחת המקסימים מושכים אליהם באביב הרבה מאוד מאביקים, בעיקר דבורים, ומבטיחים מלאי גדול של זרעים שימתינו לשורשי הפונדקאים בשנה הבאה ובשנים שיבואו אחריה. בניגוד למיני העלקת לא ידוע לי על היטפלות שלהם לצמחי תרבות, ועל כן לא קשה להתייחס בהערכה למנגנון ההישרדות שלהם. לאחר הנביטה וההתחברות לפונדקאי, היחנוק מייצר משאבה שגוזלת ממנו סוכרים ועמילנים. בשלב הראשון הוא מפתח פקעת שממנה תתפתח התפרחת. לעיתים קרובות יש כמה פקעות על אותו צמח. לעיתים צריך לחפור חפירה שטחית כדי לאסוף את הפקעות. ואם מצאתם, ניתן להוסיף אותן לנזיד או לאפות בתנור או במדורה. אצה לי הדרך ובחרתי מתכון המצריך טיגון קל.