עץ השמן המכסיף תמיד סקרן אותי. אחרי שהקדשתי את עבודת המאסטר שלי לצמחי חוף, לא העליתי בדעתי שיש עץ הגדל בר לחופי ישראל ואני לא מכירה אותו. ועד שהכרתי אותו ולמדתי לזהות איפה הוא גדל, כבר העניקו לו שם עברי משלו, יצהרון. זהו מין נדיר (אצלנו) ממשפחת היצהרוניים (Elaeagnaceae). המשפחה צפונית, היצהרון גדל באירופה ובצפון אסיה. קשה להעריך אם הפרטים שגדלים אצלנו הם צמחים שגדלים בשולי אזור התפוצה של המין או פליטי תרבות. גם במגדירים הראשונים של פרופ' מיכאל זהרי הוא מסתייג ומהסס אם העץ הוא בר או תרבותי. מאז הצטרפו מינים רבים של פליטים לצמחיית הארץ, ונעשינו סלחנים אליהם.

סיפרו לי שיש פרטים של יצהרון במלחה של הנעמן, דרומית לעכו, ואני מכירה אותו מחוף עתלית, אבל שם הוא אינו מניב פירות. סימביונטים שחיים על השורשים של הצמח מקבעים עבורו חנקן אטמוספרי, ועל כן הוא יכול לגדול בקרקעות דלות דוגמת הקרקעות החוליות של חופי ישראל. נראה שגם המראה הכסוף של העלים מסמל התאמה לתנאים של יובש או לפחות מגמה של חיסכון במים.

בסוף המאה ה-18 אפשר היה למצוא פירות של עץ השמן בשוק של קונסטנטינופול וביוון. מלבד השמן יש בו גם מתיקות, ונהגו לייבש אותו ולמכור אותו כתחליף סוכר. את הפירות אכלו בנפאל, ובטיבט גידלו אותו כגידול חקלאי. בפרס הגישו אותו כמנה אחרונה (zinzeyd), ואם מתוק אז כמובן שגם הכינו ממנו אלכוהול. כיום עיקר השימוש העולמי שלו הוא לנוי, וככזה הוא כנראה פלש לחופי הים שלנו. אפשר למצוא שתילים של יצהרון נמכרים במשתלות לנוי.

בשל המראה והשומניות הפירות נקראים גם זיתי בר (wild olive) או זיתים רוסיים (Russian olive). מצאתי ציטוטים רבים המספרים שבגרמניה גידלו אותו כבר בשנת 1736, לארצות הברית הוא הובא בסביבות שנת 1800, ומהגינות פלש לבר. המידע חוזר על עצמו, אך לא מצאתי את המקור ועל כן אני מניחה שכולם העתיקו מכולם. הידריק (Hedrick, 1919), האמריקאי, שמונה רשימה מרשימה של צמחי מאכל הידועים בעולם, מזכיר את היצהרון כצמח מאכל אבל לא את הגידול שלו באמריקה.

באתר נוצרי מצאתי הצעה שכנראה היצהרון הוא עץ השמן שנזכר בתנ"ך וגדל בארץ ישראל, אך להערכתי הם טועים. היצהרון לא היה עץ בעל חשיבות כלכלית, עיקר חשיבותו היא לנוי, בזכות העלים הכסופים, הפריחה הריחנית והפירות האדמדמים.

חיפשתי עץ נושא פירות, ובעזרתו של יואב גרטמן, בוטנאי בחסד, איש קיבוץ יגור, מצאתי אותו בקיבוץ הזורע, על יד חדר האוכל. מובא כאן מתכון לריבה, ואפשר גם להפיק שמן. לא ניסיתי.