כונדרילה סמרנית היא מבני משפחת המורכבים הלשוניים צהובי הפרחים, שיודעי דבר מזהים אותה בשמה ואחרים מתלבטים קשות. זהו צמח דק שגדל לגובה ופורח בשלהי הקיץ. ראשיתו בחורף בשושנת עלים שאוגרת בשורשים הרבה עמילן כדי לפרנס עמוד פריחה גבוה לקראת חודשי הקיץ, מאי ויוני, אז היא פורחת. בספרד נאכלים שורשים צעירים, טרם הפריחה, והעלים הבסיסיים של שושנת העלים נאכלים בחורף.

הכונדרילה היא דו-שנתית או רב-שנתית, ולרוב היא זוכה לפרוח יותר מעונה אחת. במקומות רבים בעולם הכונדרילה נחשבת לעשב רע בשל התפוצה של הזרעים וגם בשל חוזקם של השורשים. מי שמנסה ללא הצלחה לעקור את הצמח, ומשאיר חלקים ממנו באדמה, עלול להצטער על כך. יש סוברים שהתכונה הזאת היא חלק מאסטרטגיית ההישרדות של הצמח.

הכתיבה של הספר הזה לימדה אותי הרבה דברים, אחד מהם הוא שאנחנו מוגבלים במה שאנחנו יודעים על הצמחים. עיקר הידע על מרב המינים הוא על החלק העל-אדמתי שלהם. מורי, יואב ויזל, בשותפות עם עמרם אשל, חיבר ספר על שורשים. באותם ימים יואב ויזל היה המנהל של הגן הבוטני באוניברסיטה, והוא ייחד חממה לשורשים. למעלה שתל צמחים, ולמטה היה חשוך ומדי פעם קיבלו הצמחים רסס של מים ומינרלים. אין לנו ביטחון שצמחים מתחת לאדמה נראים אותו הדבר, אבל הכניסה אל מתחת לאדמה הייתה מעניינת מאוד. שורשים של צמחים שונים הלכו בדרכים שונות ובצורות גידול שונות. ובלשונו: "זו הזדמנות חד-פעמית להיכנס מתחת לאדמה ולחזור משם חיים". אני נסחפת... כך הכודרילה הסמרנית לא נראית טעימה במיוחד ולא מעניינת במיוחד, ובכל זאת עולם ומלואו, מזון ותקווה, שמורים איתה מתחת לאדמה.

מלבד בעמילן, השורשים עשירים בנוגדי חמצון, והם נאכלים בכרתים, באיטליה, בספרד ובוודאי במקומות נוספים שלא דיווחו עליהם. רצוי לעקור אותם רגע לפני הפריחה, אם תצליחו לגלותם. אם לא - סמנו את המקום וחזרו בשנה הבאה, חודש מוקדם יותר.