כרמלית נאה היא צמח ממשפחת המצליבים (Brassicaceae), מאלו שאי אפשר לטעות בהם. צורת הצלב המיוחדת של הכרמלית הנאה אומצה על ידי מסדר הכרמליתים, והיא סמלם עד עצם היום הזה. שורשיו של מסדר הנוצרים הכרמליתים בשלהי המאה ה-12, והוא מתקיים עד היום. ראשוני הכרמליתים היו, על פי האמונה, נזירים שהתיישבו במערות נחל שיח שבכרמל. המנזר שנמצא היום בתוך העיר חיפה, על יד סטלה מאריס, הוא מתקופה מאוחרת יותר. ואולי אין קשר, אך גם הרכבת התחתית של חיפה שמה כרמלית כנראה מתוך כבוד להר יותר מאשר לצמח.

הכרמלית הנאה גדלה בצפון הארץ, והיא נפוצה מאוד (השם מחייב) בכרמל. הנישה האקולוגית המיוחדת של הכרמלית היא גלי אבנים וערימות אבנים. לעיתים קרובות מוצאים אותה מכסה בפריחה הוורודה שלה ערימות שסוקלו ונערמו לפני שנים רבות בפאת השדה. ייתכן שהחללים המלאים באדמה קוסמים לה, או ניקוז נוסף של מים, ואולי משום מה פחותה שם התחרות. ייתכן גם שהמין, שהוא חדש יחסית, מצא נישה מופרעת, גלי אבנים שהאדם יצר, ושם התפתח ובא לידי ביטוי הייחוד שלו. יחד עם ההתמקצעות של הכרמלית לבית גידול מיוחד זה, ניתן למצוא אותה במקומות נוספים, והזרעים נובטים ומתרבים יפה גם בגינות יזומות של צמחי בר.

הסוג כרמלית הוא ים תיכוני, ומספר המינים הוא כעשרה; יש מקומות שבהם מתוארים שמונה, ויש מקומות שבהם מתוארים תריסר מינים. תחושת הבטן שלי היא שנדרשת זהירות טרם ההכרזה על מינים אנדמיים, וכן שמחקר מולקולרי יצמצם את מספרם. עד היום זכורה לי החוויה המתסכלת שבה פגשתי צמחי אלמוות ארץ ישראלי (מין שנחשב אנדמי לישראל) בחופי קפריסין. הפרחים של הכרמלית גדולים יחסית למשפחת המצליבים. הכרמלית היא מהצמחים המקדימים לפרוח בראשית החורף, ואחרי הגשמים הראשונים. אין ספק שזו התאמה לבית הגידול המקומי, כיוון שהמין מקובל כאנדמי לישראל, לסוריה וללבנון. בהסתכלות שטחית המין המקומי דומה לאחרים, למשל לכרמלית שגדלה בכרתים, אבל יש לו ייחוד משלו.

הפרחים מרשימים ויפים וגם הפירות, התרמילים המיוחדים של המצליבים, המכילים קרום במרכזם ועליו יושבים הזרעים (קציץ, בלשון הבוטנאים). הפרי מכיל כתריסר זרעים, וגם כשאלו נושרים נשארת התפרחת עם המסגרת של הפרי והקרום השקוף, לעיתים במשך הקיץ, מרשימה ביופיה, עד שהגשמים מחזירים אותה לאדמה.

מכיוון שאין עדויות לכרמלית בתרבויות אחרות ואין מתכונים בספרות, נגזר עליי לנסות, לא סיכון גדול כשמדובר במצליבים. להלן מתכון לסלט. הטעם מזכיר רוקט, והרי המינים קרובים. כדאי כמובן ללקט בראשית העונה, ואף על פי שאני התעכבתי והגעתי ללקט כשהיו פרחים ותרמילים, עדיין הצלחתי להפיק סלט טעים ויפה.