הלוף הירוק כמו הלוף והלופית ועוד מינים נמנה עם משפחת הלופיים (Araceae). אף על פי שיש אזהרות רעילות על המשפחה, יש סימוכין שהוא צמח המשמש למאכל מימים ימימה. בתוספתא, במסכת שבת ח, ט כתוב "הייתה שדהו זרועה קרבס או לוף". במסכת שביעית פ"ז, מ"א, הלוף כונה בשם לוף שוטה: "כל שהוא מאכל אדם... ואיזה? זה עלה הלוף השוטה ועלה הדנדנה". עד היום שמו של הצמח בפי ערביי ישראל הוא לוף, והם גם נוהגים לאכול אותו, ועל כן סביר שהכוונה היא לאותו סוג.

עבודת הדוקטורט של קובי כוח, איש יקר שכבר הלך מאיתנו, הוקדשה לביולוגיה ולהאבקה של צמחים ממשפחת הלופיים. אחד הגילויים המעניינים שלו התייחס להאבקה בצמחי לוף ירוק. הלוף הירוק הוא צמח שגדל אצלנו בבתי גידול לחים. התפרחת שלו עטופה בעלה מיוחד שנקרא מתחל, ובתוכו מתפתחים בקומות, זה על זה, הפרחים הנקביים למטה ומעליהם הפרחים הזכריים, ביניהם מפרידה שכבה של פרחים עקרים. אם מציצים פנימה, לעיתים קרובות מגלים שהוא מלא יתושים ממין מסוים ((Psychoda cinerea המאביקים אותו. בדיקה מדוקדקת מעלה שיש שם רק זכרים, אף על פי שהפרח אינו דומה כלל לנקבה של יתוש. הסיבה לכך היא שהוא מפריש חומרי ריח המזכירים, בריכוז גבוה, ריח של נקבה. הזכרים נאספים בפרח, אוספים אבקה, וכשהם יוצאים החוצה הם נופלים שוב ושוב לאותה מלכודת ומאביקים את הלוף במקום את בנות מינם.

הלוף מכיל רעל שנקרא ארואין (Aroin). בעלים יש חומר רעיל נוסף - אוקסלאט הסידן. החומרים האלו מתפרקים בתהליך הבישול, ועל כן אין לאכול אותם ללא בישול. אכילה של עלים טריים גורמת לתחושת צריבה שנותרת בפה זמן רב ויכולה לגרום גם לנפיחות ואף לחנק. תלוי כמה הספקתם לאכול עד שהרגשתם בצריבה, ובמידת הרגישות האישית.

לוף ירוק הוא צמח של בתי גידול לחים, אולם בניגוד למינים אחרים שעם ההתייבשות הכללית של הביצות ומקווי המים הלכו ונעלמו, הוא ממשיך ומתרבה. בנהלל הוא שריד לביצות של עמק יזרעאל, והוא הפך לעשב רע ונפוץ מאוד בחלקות הגידול ובחצרות. משם גם קיבלתי את האלומה של הלוף לנסות את התבשיל, וכשבאתי להודות למארח הוא אמר לי תודה על שאני מעשבת את גנו.

מכיוון שהלוף הוא מין של בתי גידול עשירים במים, הוא מרשה לעצמו לאחר בגידול ובפריחה. בתי גידול עשירים במים יכולים לדחות ולהאריך את משך הפעילות, וגם ההורדה בטמפרטורות בסביבה הלחה תורמת לאיטיות של תהליכים ביולוגיים. כשביאליק תיאר את ישראל כארץ ש"האביב בה ינווה עולמים", כנראה שלכך הוא התכוון. בכל אחת מעונות השנה יש שיא של פריחה בבית גידול אחר, והקיץ הוא שעתם היפה של מקווי המים.

נוהל הבישול של לוף ירוק תואם את הנוהל המקובל של הלופיים. בישול ממושך, ואחר כך נהנים מהירוק.