מוריקה מבריקה זה השם החדש של הסוג שבעבר קראנו לו מוריקנדריה. שם עם שש הברות הוא אכן קשה לביטוי, וטוב עשו שעברתו אותו. המוריקה היא מצליב עסיסי. לא צריך להיות מומחה גדול כדי להבין שיש כאן מה לאכול; העלים הבשרניים של המוריקה כמעט מבקשים שיקטפו אותם ויטעמו. משפחת המצליבים תמיד משרה רוגע על החוששים מרעילות.

מוריקה מבריקה נפוצה מאוד באזורי המדבר שלנו, מין נוסף גדל בסיני, מוריקת סיני (Moricandia sinaica), ואפשר למצוא נציגים שלו ליד מצפור שפך זוהר. מין נפוץ נוסף הוא מוריקה ערבתית (Moricandia arvensis). הוא אינו גדל אצלנו אלא בארצות האטלס וצפונה משם - ביוון, איטליה, וספרד. הסוג גדל במדבר, וכמובן מותאם לתנאי יובש מבחינת המורפולוגיה והאנטומיה. מספר רב של עבודות נעשו כדי להתחקות אחרי המסלולים הפוטוסינתטיים המיוחדים של המוריקה. הגוון הירוק-כחלחל מייחד את העלים, והם מכוסים שכבה עבה של קוטיקולה חלקה שתורמת לגוון ומשמרת את העלים ואת המים שהם צברו. הקוטיקולה העבה והחלקה נעימה ללשוננו. זה מעניין, שכן באותו בית גידול ומפני אותה בעיה סביבתית - החשש לאבד מים, יש לצמחים שני פתרונות מנוגדים: יש מינים שמתכסים בשערות ויש הנעטפים בקוטיקולה עבה וחלקה. לא רבים הם מיני השיחים הרב-שנתיים במדבר שממשיכים ומוריקים גם בעונת הקיץ הקשה מנשוא, והמוריקה ביניהם.

הפרחים של המוריקה המבריקה גדולים למדיי, ורודים, ועליהם מצוירות דרכי צוף שמובילות את המאביקים ישירות לצוף המתוק תוך שהם עוברים במוקדי העניין המשתנים של הצמח - האבקנים או הצלקת. גם כאן כמו אצל רוב פרחי המצליבים, האבקנים מבשילים לראשונה ואחריהם הצלקות. כך מגדיל הצמח את הסיכויים שיופרה מצמח זר ולא מהאבקה שלו עצמו. יצירת קומבינציות גנטיות חדשות והפצתן הן המשימה העיקרית של תהליך הפריחה והבשלת הזרעים.

עבודה שנעשתה בספרד, על מין קרוב של מוריקה, בדקה את מידת ההשפעה של אוכלי עשב (הרביבורים) על ייצור הזרעים. לדברי החוקר (Gomez) רק אכילה מאסיבית על ידי כבשים הורידה את מספר הזרעים הממוצע שיצר כל צמח. על הנזק הנגרם מאוכלי עשב אחרים המוריקה התגברה. גומז מציע שנוכחות ההרביבורים היא גורם מרכזי שקובע את תפוצת המוריקה.

מוריקה היא מין שגדל בדרום הארץ, נפוץ מאוד בהר הנגב ומקובל לאכול אותו. בדואים, טיילנים ורומנטיקנים ללא תקנה, אוכלים את העלים בסלט קר, עם שמן ומלח או בתוספת ליוגורט. בתוניסיה נוהגים גם לטגן ולהקפיץ אותו במחבת. לדעתי, אין צורך להוסיף תיבול כאשר משתמשים במוריקה. העלים עסיסיים ורכים, וכיוון שהצמח הוא רב-שנתי הוא מצמיח לנו עלים צעירים כמעט בכל עונות השנה.