המעוג הכרתי דומה מאוד לחלמית, ולא אחת מתבלבלים ביניהם. הם דומים גם בטעם וגם במראה, אבל למעוג יש גביעון מתחת לעלי הגביע, וזה מספיק כדי להפריד ולהבדיל בינהם. זהו צמח נפוץ מאוד בשולי דרכים ובשולי שדות, ואם לפעמים מוזכרים כאן צמחים נדירים שמן הראוי להגן עליהן ובוודאי שלא ללקט אותם, הרי שצמחי מעוג אפשר לאסוף בכמויות ללא חשש. הצמח חזק בנוף והאוכלוסייה מבוססת היטב. התיאור הראשון של הצמח על ידי הבוטנאי השוודי לינה הוא מכרתים, ומכאן דבק בו השם לנצח.

הפרח ורוד, צבע נפוץ מאוד במשפחה. על עלי העטיף יש דרכי צוף, גם הם בורוד, ורוד כהה שמכוונים את המאביקים למרכז העניינים, המקום שבו תתרחש ההאבקה בעזרתם האדיבה של החרקים.

מסורת המשפחה, ידידות להרביבורים נשמרת בקנאות, אין מרירות ואין קוצים. פירות לא בשלים, ירוקים, נאכלים כחטיף. עלים צעירים נאכלים לאחר חליטה מבושלים או מטוגנים.