לא ממש ברור לי למה קוראים לו מעוג מנוקד, כיוון שמה שמאפיין את הפרחים זה הפסים. מבחינתי השם מעוג מפוספס היה מתאים יותר. הפסים שעל הפרח הם דרכי צוף שמכוונות את המאביקים למרכז העניינים, למקום הצופנים, לגרגירי האבקה ולעלי שמייחל להם. משפחת החלמיתיים מרשימה גם ביופי של המינים וגם בשימושים שלהם, בעיקר למאכל. המינים העיקריים בשירות האדם הם הבמיה, הקקאו ואגוז הקולה. שני האחרונים הפכו לכל כך חשובים בשנים האחרונות עד שמייצרים להם תחליפים סינתטיים. אי אפשר להתעלם גם מהחשיבות של הכותנה לאנושות, אבל הכותנה היא דוגמה ליוצא מן הכלל, צמח ממשפחת החלמיתיים שאינו מתאים למאכל. מתוך יותר מ-1,000 מינים 33 גדלים בישראל.

מעוג מנוקד הוא מין ים תיכוני מובהק שמעדיף הרים ואדמות כבדות ונפוץ יותר במזרח הים התיכון מאשר במערבו. המעוג המנוקד הוא צמח חד-שנתי, עשבוני. הוא לא גבוה כחלמית, אבל הפריחה שלו מרשימה והוא מתאים כצמח גינון בשל הפרחים הגדולים. צורת העלים משתנה עם הגדילה ועם העלייה בגובה הגבעול, תופעה שאנחנו מכירים ממספר רב של צמחים שהעלים על עמוד הפריחה שונים מהעלים היובניליים (Juvenile leaf) הראשוניים. בתחילה העלים עגולים, דמויי כליה, ובהמשך העלים בעלי שלוש אונות כשהאמצעית בולטת יותר מהאחרות.

ההאבקה של המעוג מבוצעת בעיקר על ידי דבורים, גם דבורי דבש וגם דבורים גדולות יותר. אלו ואלו מגיעות מרחוק לאסוף אבקה, ובעיקר צוף. ההשקעה של הצמח בפרסומת משתלמת. המעוג אינו חוסך בגמול, ויש לו אבקנים מרובים שמאוחים זה לזה במרכז התפרחת וכמובן צופנים כגודל הפרח.

מעוג מנוקד מתאים אבל לא מאוד מקובל למאכל. שוב הבחירה לאכול אותו תלויה בתפוצה שלו ובצרכים של בני המקום. הפעם אציע תבשיל קדירה, כיוון שבדרך כלל לא מוצאים כמויות גדולות שלו, וכן מתוך רצון לשמור על הצמח. אתם מוזמנים לשלב אותו בסיר תבשיל, מאלו שמכילים את כל העלים הירוקים שמצאתם בבר וקצת עדשים לתחושת השובע. מה עוג נלקט?