מין נפוץ מאוד של מקור חסידה הוא מקור חסידה גדול, נפוץ ובולט. הפרח גדול, הפרי גדול, והזרע המסתלסל חביב על ילדים. תוקעים את קצה הזרע בדש הבגד או בסודר, והכנף מסתובבת. שעון קראנו לו כשהיינו ילדים, ועד היום עם הנכדים.

וכשהפרי כמעט בשל והפרודות מלאות, יש גמול נכבד למי שמקלף אותו ואוכל. מתאים כחטיף בשטח. המשפחה, כמובן, היא משפחת הגרניים (Geraniaceae). המין נפוץ בבתות, אבל גם במעזבות ובשדות שעל יד יישובים ניתן למצוא אותו.

באחד מאתרי האינטרנט שמוכרים זרעים של הצמח תיארו את חשיבותו כמעין מד לחות עתיק, שכן כשהלחות עולה בסביבתו הזרע משחרר את הליפופים שלו. כך קורה גם בטבע, וביובש הבא הוא קודח לתוך האדמה וחודר לעומקה. לא ראיתי עדויות נוספות בספרות לשימוש בזרעים כמד לחות, אך פעמים רבות ראיתי אותו חודר לסדקי הקרקע בעזרת התכונה הזאת.

מקור חסידה גדול הוא אחד ה"שעונים" הטובים והמדוייקים במזרח התיכון. יש לו את התכונה הנפלאה שעיקרה היכולת להחזיר את הזמן לאחור. טובלים אותו במים והוא מתיישר ועם ההתייבשות חוזר להסתלסל.

למקור החסידה הגדול יש פרח סגול גדול, וממנו מתפתח זרע גדול גם הוא במונחים של צמחי בר. מנקודת הזמן שבה הזרע מתמלא, בתחילה הוא ירוק ואחר כך מבשיל לחום יבש, אפשר לאכול אותו בשטח. שוברים את המלען, ובעזרת הציפורן מקלפים את הזרע. אפשר גם לאסוף הביתה, וסביר להניח שבעבר נהגו לעשות זאת, אבל בעיניי יתרונו הגדול בחוויית האכילה בשטח. אם מישהו רעב, אם רוצים שהילדים יקבלו מעט יותר אנרגיה, או שילמדו שהמזון גדל גם על צמחים ולא רק בשקיות בסופר, זה הצמח.