מרגנית השדה היא צמח חד-שנתי הפורח כל השנה, והיא מוכרת בכינויה עין התכלת, או בערבית עין אל-ג'מל - העין של הגמל. היא אחד הצמחים הראשונים שאני זוכרת את שמם עוד מימי ילדותי בבאר טוביה (עד גיל חמש). כשאני פוגשת בצמח, אני תמיד חושבת בליבי שעין התכלת הוא הפרח שאני הכי אוהבת. המרגנית משתייכת למשפחת הרקפתיים (Primulaceae), משפחה המתאפיינת בפרחים יפים ובחזרה של המספר חמש בחלקי הצמח השונים. בני משפחה אחרים הם הרקפת ובכור האביב. הפרי הוא הלקט בעל מכסה שנפתח בעת ההבשלה ומפזר את הזרעים.

הפרחים של המרגנית נפתחים באור ונסגרים עם חשיכה. בימים סגריריים וגשומים הם אינם נפתחים כלל, ומכאן זכו לשלל כינויים: הברומטר של העניים (poor man's weatherglass) או השעון של הרועים (Shepherd's Clock); נפתח בשמונה, נסגר בשתיים. בארץ כמעט כל הפרטים שנמצא הם כחולים וארגמניים בבסיסם, ולעיתים מוצאים פרטים גם בכתום-ארגמן. בארצות אחרות נפוצים יותר הזנים האדמדמים.

המרגנית נפוצה מאוד בעולם. באתר המוקדש לצמחייה של מלטה בחרו אותה להוביל את הגרפיקה. לא הכרתי בארץ עדויות על שימוש במרגנית למאכל, ועל כן התרגשתי כשקראתי שבצרפת ובגרמניה שילבו אותה בסלט (Pickering, 1879; Johnson, 1862). זו הזדמנות נפלאה עבורי לכתוב על הצמח המקסים הזה, אף על פי שגם לדעתם הוא צמח של עניים, לא מאלו שיצילו את העולם מרעב.

העלים של המרגנית מכילים ציקלמין (cyclamin) וספונין (Saponin), שניהם חומרים המאפיינים את משפחת הרקפתיים. יש אזכורים של הצמח למרפא כצמח משתן ומכייח, ויש אזהרות שהזרעים רעילים. בכמה מקומות מצאתי עדויות שבעבר השתמשו בו כנגד הרעלות, בין השאר כתוצאה מהכשות של עקרבים ושל נחשים. אין עדויות מימינו אנו. יש שימוש בצמח לחיטוי בכל מיני תרבויות; מרתח מהעלים משמש לניקוי פנים ועיניים, ולהכנת רטיות לפצעים. בכמה מקומות הוא מומלץ כמעורר שמחה, שיקוי נגד דיכאון.

אז אפשר לאכול את הצמח, אם כי לא מומלץ להרבות בכמויות בשל החשש מהרעלה. אוכלים את העלים בסלט או בתבשילים. מצאתי שאפשר גם לבשל את השורשים, אבל להתחיל לאסוף שורשים של צמח חד-שנתי זעיר נראית לי עבודה סיזיפית. ידוע על התפוצה האוניברסלית שלו בכל העולם, והצמח מתרבה בקלות מזרעים. לא שמעתי על גידול חקלאי שלו.

ועכשיו למתכון. בשנה הראשונה הכנתי סלט מהעלים, ולא יצא טעים. בשנה השנייה נערכתי בזמן, וגם החלטתי להשקיע יותר במתכון, והכנתי בורקס ממולאים בעלים של מרגנית וגבינה. יצא מצוין, אולי כי הבצק והגבינות היו טובים יותר, ואולי מפני שהכנתי אותם טרם הפריחה של המרגנית. כנראה ששתי התשובות נכונות. השתמשתי בעלים גם לעיטור הבורקס, שהרי שומשום יש לנו בכל יום.