הסוג משקפיים הוא מבין המצליבים (Brassicaceae) היפים ביותר. יופיים אינו בפריחה הצהובה, השגרתית, אלא מתמקד בשרידי הפרי. הקרום הפנימי השקוף, כסוף משהו, של הקציץ, עטוף מסגרת עבה ונראה כמו עדשות של משקפיים. אם תרצו מונוקל, משקף. השלדים הנטושים של הצמח נאספים על ידי עלמות רגשניות וגם על ידי עורכים של סידורי פרחים מיובשים, ולעיתים הם אפילו נצבעים. באזורנו כמה מינים, שהנפוץ ביותר ביניהם הוא משקפיים מצויים (Fibigia obovata) או בשמו הנרדף Fibigia clypeata, וגם משקפיים שעירים (Fibigia eriocarpa) ומשקפיים חרמוניים, שיש המשייכים אותם למין משקפיים מצויים ויש הסוברים שהם מין נפרד שטרם הוכרז. בעולם כולו נפוצים מינים נוספים, ואם נעיין בכל המאמרים בקפדנות אכן נזדקק למשקפיים. מקור השם בעברית מתייחס לצורת הפרי, ובלטינית השם מתייחס להופעה הכללית של הפרי שמזכירה את המגן של החייל הרומאי.

הפרח של המצליבים הוא כידוע דמוי צלב - ארבעה עלי כותרת וארבעה עלי גביע נגדיים. יש חריגה קלה במספרים של האבקנים ועלי השחלה. אם תספרו, תראו שיש בו ארבעה אבקנים ארוכים ועוד שניים קצרים. יש גם שני עלי שחלה. נראה שבמהלך האבולוציה "ויתר" הצמח על שני עלי שחלה והקדיש אותם לנשיאת אבקה. אלו ואלו וכל חלקי הפרח הם ביסודם גלגולים של עלים.

השחלה כידוע מתפתחת לפרי, ושני עלי השחלה נושאים עליהם מספר משתנה של ביציות בהתאם למין. אצל המצליבים הפרי בנוי, כאמור, משני עלי שחלה, ובין שני העלים, במרכז הפרי, מצוי קרום שמוצאו מהשליה העוברית, החלק של השחלה שעליו מתפתחות הביציות. הקרום מייחד את הפרי של המצליבים מתרמילים אחרים, ועל כן גם זכה לשם משלו, קציץ (siliqua). סוגיה שהטרידה אותי - למה להשקיע חומר ואנרגיה ביצירת קרום נוסף בתוך הפרי, נפתרה כשראיתי שיש לו תפקיד. לאחר שהקשוות החיצוניות של הפרי נעלמות, הקרום הפנימי שומר על הזרעים טרם הפיזור והגובה שלו מאפשר לרוח לשאת אותם למרחקים, להרחיב את אזור התפוצה שלו ולכבוש בתי גידול נוספים.

ראשית דרכו של הצמח בשושנת עלים צפופה שבמרכזה יתפתח עמוד התפרחת ועליו, לאחר ההפריה, הפירות ושרידיהם. שושנות העלים נוחות לאיסוף ורכות יחסית, ואליהן תאוותנו. העלים, בעיקר בצמחים צעירים, ארומתיים, טעימים ונאכלים. כל המתכונים לסלטים ירוקים ולעלים מוקפצים מתאימים גם לעלים של המשקפיים. למרות זאת, החלטתי לבשל והכנתי ממנו אורז ירוק.