נורית אסיה משתייכת למשפחת הנוריתיים (Ranunculaceae). למעשה הסוג נורית הוא החשוב ביותר במשפחה, ועל כן המשפחה כולה קרויה על שם הנוריות. המשפחה אינה ידועה כמשפחה מומלצת למאכל, ויש חשש לרעילות של המינים בשלבים השונים של הגידול. היא כן מומלצת בשל יופיה. היא המשפחה שתרמה לנו כמה מן היפים והגדולים שבפרחי ארצנו - כך הכלניות, וכך גם הזלזלות, פרחים גדולים ומבהיקים, שלא כמו הצהובים הקטנים של המורכבים או המצליבים.

חומרי הרעל שמצויים בצמחים מן המשפחה מתפרקים עם ההתייבשות של הצמח או עם תהליכי הבישול, על כן אם אתם לא ממש מזי רעב, ההמלצה שלי היא להימנע מאכילתם בפרט אם מדובר בצמחים מוגנים או לא מוכרים.

הפרחים של נורית אסיה שגדלה אצלנו הם אדומים, אף על פי שבקפריסין השכנה יש פרטים של אותו צמח בהירים יותר - צהובים או כתומים. הפרחים האדומים תמיד מושכים את תשומת הלב בשטח, והלוא זו כוונתם - להתבלט. אצלנו יש סדרה של פרחים אדומים גדולים נפוצים ודומים מאוד - הכלניות, הנוריות והפרגים. הסדר שנקטתי בו אינו מקרי, זה הוא סדר הפריחה שלהם מראשית החורף. הכלניות פותחות ראשונות, וכשהן מתחילות להבשיל את הזרעים, מופיעות הנוריות, וכשאלו גומרות עולים הפרגים ומסמלים לנו שהקיץ בפתח.

לכל המינים שהזכרתי יש פרחים גדולים ואדומים, ובמרכזם כתם שחור. השחור נובע מריבוי של אבקנים או מכתמים שחורים המצוירים על עלי הכותרת ומנסים להידמות לאבקנים או להדגיש אותם. נראה שהמאביקים של אותה קבוצה, בעיקר חיפושיות חובבות חלבונים, אינם מבדילים בין המינים. בשפת הפרחים האוניברסלית אדום עם שחור באמצע פירושו הרבה אבקה. אנחנו, שחיבתנו הראשונה לצמחים היא לימוד השם (ובצדק), רוצים לדעת להבחין בין שלושתם. יש לכך כמה דרכים. אפשר לפי עלי הגביע - אצל הכלנית הם חסרים ובמקומם יש גביעון בעל עלים גזורים שנמצא מתחת לעלי הכותרת אבל מרוחק מהם. לנורית עלי גביע "רגילים" ועלי הכותרת של הפרג, שניים במספר, נושרים עם פתיחת הפרח. נמצא אותם רק אצל הניצנים שטרם הבשילו. דרך אחרת היא הברק - רק עלי הנורית בוהקים, ומכאן שמם, ואגב פרחי הנורית שונים משני האדומים האחרים בכך שהם מכילים מעט צוף שמרוכז בצופן שבבסיס עלי הכותרת. עם הזמן הראייה מתחדדת, ורואים לבד, גם מבלי לחפש סימנים, ששלושתם שונים זה מזה.

בספרות מצאתי עדויות על כמה מינים של נוריות שנאכלות, לעיתים השורשים ולעיתים העלים. מעטות העדויות על נורית אסיה. במקום אחד מצאתי כתוב שהבדווים אוכלים את השורשים של נורית אסיה. השורשים (ציצת שורשים מעובה) דומים לפטמות הנאקה, ועל כן הם רואים בכך משום סגולה לעידוד ההיריון. טעמתי, ואכן הם ערבים לחיך. טעם העושר של העמילן ניכר בשורשים המעובים. אני בטוחה שבבישול הם יהיו טעימים אפילו יותר. אבל אז צריך כמויות גדולות, אז חסתי על הצמח כיוון שהוא מוגן ויפה תואר.