נטופית רפואית היא בת למשפחת החלמיתיים (Malvaceae). היא פחות נפוצה מנטופית שעירה, אבל הרבה יותר ורודה ממנה. אצלנו היא נדירה מאוד, ויש חשש שהיא נעלמה. הנטופית הרפואית גדלה בר וכגידול חקלאי מסחרי בארצות שונות באירופה. היא מכילה כמות גדולה יחסית של חומרים ריריים (מוצילגים), שמועילים בהסמכת תבשילים, ולהם גם סגולות מרפא. היא מתאימה בעיקר להכנת סירופים. באתרים שונים שעוסקים בצמחי מרפא היא מתוארת באותן מילים, מה שמלמד לא על החשיבות שלה אלא על זה שכולם מעתיקים זה מזה או מאותו מקור.

אחד המטעמים שתרמה לנו המשפחה הוא המרשמלו. כיום מכינים אותו מג'לטין וסירופ, אולם בעבר הכינו את המרשמלו משורשים של נטופית רפואית. הסוג הופרד לאחרונה מהסוג חלמית, אך כשהכינו ממנו מרשמלו הוא עדיין נקרא חלמית, או בשמו האנגלי העממי: Marsh-mallow; white mallow. אומנם חלקי החלמית או הנטופית נעלמו מהמרשמלו של היום, אבל השם נשאר, וגם המסורת של הצבע הוורדרד שתואם את מגוון הצבעים של החלמית.

ההמלצות הקולינריות הן בעיקר למאכל של השורשים. השורשים מתוקים, ובספרד הכינו מהם ליקרים ומשקאות. פרוספרו (Prospero Alpini), בוטנאי איטלקי מהמאה ה-16, ממליץ על הצמח כצמח מאכל. לדבריו, גם הרומאים אכלו אותו, ויש עדויות על חשיבותו בזמן העתיק גם מסוריה וגם ממצרים. אולי החביבות שלו בזמן העתיק תרמה להיעלמותו מהנוף. פרוספרו ממליץ גם על אכילת שורשים וגם על עלים, עם בצל מטוגן, לדבריו, זה מעדן. אני מביאה פה בקצרה את תיאור הצמח שמעולם לא הזדמן לי, בתקווה שיחזור להיות נפוץ אצלנו, ולמזכרת...