משפחת המורכבים (Compositae) היא משפחה די סטנדרטית בפרחים, יותר נכון בתפרחות שלה. היא פונה למאביקים רבים מקבוצות שונות, בעיקר לאלה שיש בהם הרבה פרטים. השותפות היא הדדית. אם יש הרבה פרחים, כדאי לחרקים להתכוונן אליהם. הפרחים של בני משפחת המורכבים דומים עקרונית זה לזה במבנה ובצבעוניות. זו מלאכתם של הסיסטמטיקאים להבדיל ביניהם. אני מעלה ספק אם אפילו הדבורים והמאביקים האחרים מתמצאים כמונו בפרטים המבדילים בין המינים.

ריכוז הפרחים בקרקפות, שיוצר "פרח" מורכב, יחידת האבקה, הוא יעיל מאוד. יעילות נוספת היא חיסכון בתקציב הפרסום. לעיתים קרובות רק הפרחים החיצוניים הם לשוניים (משקיעים אנרגיה וחומר בעלי כותרת גדולים) ואילו הפנימיים, הפרחים הצינוריים, הרבה פחות מושקעים, כגון בסביון, בחרצית ובמינים נוספים. אולם במקרה של הניסנית, לא חסכו. כל הפרחים לשוניים, רעופים זה על זה ומזמינים את המאביקים. הפריחה באביב מחייבת לעמוד בתנאי התחרות על תשומת ליבם וזמנם של המאביקים. אם יש פה חיסכון, הרי שהוא מתבטא בהפחתת מספר הפרחים שמחירה ייצור פחות זרעים. גם באבולוציה של פרחים השתכללות מתבטאת בהפחתה של מספר הצאצאים.

יותר מתריסר מינים של ניסנית גדלים בר בארצנו. קשה להבחין בין המינים, וגם את הסוג קשה לזהות; כה רבים הם מיני הפרחים הלשוניים במשפחת המורכבים. סימן נוח לזיהוי אך לא מספק הוא עונת הפריחה - חודש ניסן, ומכאן גם שמו של הסוג. מיני ניסנית מתאפיינים בזיפים בחלק העליון של עמוד הפריחה ובחלקם התחתון של חפי המעטפת. סימן היכר נוסף הוא העובדה שחפי המעטפת החיצוניים קצרים יותר מחפי המעטפת הפנימיים.

המינים הנפוצים הם ניסנית זיפנית (Crepis aspera), ניסנית סיכנית (Crepis aculeata), ניסנית סורית (Crepis syriaca) וניסנית דו-קרנית (Crepis sancta). על ניסנית דו-קרנית מצאתי עדויות שהיא נאכלת (עם מינים נוספים שאינם גדלים אצלנו). טעמתי, וסביר להניח שכל המינים ראויים למאכל.

לרוב הניסניות מופיעות לקראת סוף העונה, לאחר שהוכרז האביב ואנחנו יודעים שהצמחים האחרונים בתור כבר פורחים. אודה ולא אכחד, הניסנית כבר הייתה מועדת למחיקה מהספר, כי כל העלים שטעמתי היו מרים. הסיבה נעוצה בחוסר המקצועיות שלי. רק אחרי שהם פרחו זיהיתי בבטחה שהם עלים של ניסנית. עוד אני מתלבטת וגשם חזק ירד על הארץ ובעקבותיו היה גל של נביטה חוזרת. חלק מהפרטים כבר פרחו, וחלקם התחילו דרך חדשה. כעת יכולתי בקלות לזהות את העלים של הניסנית טרם הפריחה, ואז טעמתי בשדה ואספתי הביתה לסלט.

אוכלים בעיקר את העלים הצעירים של הניסנית, טריים בסלט או לאחר בישול קל. לסלט יש לברור את העלים הצעירים, בתבשיל משתמשים בצמח כולו, כולל השורשים. גם כאן עדיפות ברורה לצעירים ולרכים.