נץ חלב הררי הוא עוד שותף יפהפה למשפחת השושניים (Liliaceae). הצמח רב-שנתי, בעל בצל הטמון באדמה, מציץ עם הגשמים הראשונים ומייד פורח. נץ חלב הוא קרוב משפחה של החצב ושל הזמזומית. חלקם האחורי של עלי העטיף הלבנים הוא ירוק, אולי זכר לעובדה שעלי העטיף הם גלגול של עלים רגילים, ואולי איזו התייעלות פוטוסינתטית. אחרי הכול פרנסת התפרחת עולה במשאבי אנרגיה רבים.

נץ חלב הררי פורח במשך כשבועיים, אולם לא כל הפרחים נפתחים בבת אחת. הוא אינו מהמאחרים בנשף; הפרחים נפתחים באור ראשון, ולקראת הצהריים, ובימים סגריריים אף קודם לכן, הם נסגרים. נראה שהפרחים מואבקים על ידי דבורת דבש ועל ידי זבובים, שהרי רפרפי לילה אינם באים בחשבון בשל שעות הפריחה הבלתי נוחות להם. לא ידוע לי אם נעשתה עבודה מקיפה על ההאבקה של המין, אין ספק שיש כאן סיפור מעניין, שכן הפרח גדול ומרשים יותר ממה שהיינו מצפים ממי שפורח בבוקר.

כמה מינים של נץ חלב פותחו לצמחי נוי (כתומים ולבנים) במקומות רבים בעולם. כיום ניתן לרכוש אותם בכל משתלה, וגם מגדלים אותם לקטיף באופן מסחרי. עמוד הכותרת הקצר של נץ חלב הררי עמד לו, והוא לא נקטף ונאסף כמו שאר בני המשפחה, לכן עדיין ניתן למצוא אותו גדל במקומות רבים בארץ.

הבצל מכיל רעל, אך אפשר לנטרל את הרעל בבישול או בצלייה על האש, ואז לאכול אותו. אנחנו לא נמליץ לאכול את נץ החלב מתוך חשש לתפוצתו של המין; עקירת הבצל מהשורש משמידה אותו. אז אנא, רק במצב חירום של אובדן הדרך במשך כמה ימים, אם כי לצערנו כבר אין מקומות ללכת בהם לאיבוד בצפון הארץ, שם הוא גדל. אם תלכו לאיבוד שלושה ימים ללא מזון במקום עשיר במיוחד בצמחי נץ חלב, לקטו בצלים של נץ חלב, וגם זאת בהנחה שיש לכם אש, שהרי ייתכן שהוא רעיל. במינים אחרים, באפריקה, נאכלים גם העלים; אצלנו מצאנו עדויות רק לאכילה של הבצלצולים. בנדיבותו של יוסקה מאירי שעקר מגינתו כמה בצלצולים, הנה המתכון שיכול להיות התחלה נהדרת לסדרה של תבשילים או הסוף של הרעב.