הסיפור שאני מכירה הוא על סוזי. בטרם יצא ג'ון, אהובה המלח, להפלגה ארוכה מאמריקה לארץ הקודש, היא נתנה לו פרח צהוב וביקשה: "בכל פעם שתרד לחוף קח אתך את הפרח וזכור לשמור לי אמונים". זה עבד בחופי אנגליה, צרפת ואפילו באיטליה, אבל כשירד בחוף יפו וראה את פטמה, זרק ג'וני את הצמח לחול ורץ אחריה. נר הלילה הוא צמח חדש באזורנו. הוא הגיע לכאן רק לפני כ-200 או 300 שנה, כנראה מחופי אמריקה. אולי עם ג'וני, ואולי צמוד לשקים שהעבירו סחורה מן העולם החדש. בעקבותיו חדרו מינים נוספים של נר הלילה, וכיום רשומים במגדיר ארבעה מינים הנפוצים בבתי גידול מופרים. זו לא סוף הדרך שלהם כאן.

נר הלילה החופי הוא צמח רב-שנתי ממשפחת נר הלילה (Onagraceae). הפרח מכיל ארבעה עלי גביע וארבעה עלי כותרת. השחלה תחתית. חוויה מיוחדת במינה היא ההתבוננות בתהליך הפתיחה של הפרח. לקראת הפריחה, הניצן מוטה כלפי מעלה כמו נר (ומכאן השם נר הלילה). הלחץ הפנימי של עלי הכותרת גורם להפרדותם של עלי הגביע, וכאשר אלו נפרדים נפתח הפרח בבת אחת. הפתיחה נעשית בשעות הערב. כחצי שעה לפני השקיעה כדאי להיות בחוף, ולחכות. פתיחתו המהירה של פרח נר הלילה לקראת ערב היא מן המחזות שכל חובב טבע חייב לראותם, לפחות פעם אחת בחיים.

לאחר הפריחה ובמשך הלילה מגיעים לבקר אותו עיקר המאביקים (פרפרי לילה), אבל גם דבורים. הפרח נשאר פתוח למשך זמן קצר, ולרוב הוא נובל זמן קצר אחרי ההפריה. אם הפרח לא מואבק באותו יום, מתארך משך הפריחה, והוא נשאר פתוח בהמתנה במשך הלילה ועד לשעות הצהריים ביום המחרת, ואז נובל. כדי להבטיח את ביקורי המאביקים, צריך לתת להם תמורה (לא מספיק היופי), והפרח של נר הלילה מכיל כמויות גדולות של צוף ושל אבקה. גרגירי האבקה גדולים יחסית ובעלי צורה משולשת אופיינית, וכדי לראותם צריך להיעזר במגדלת או בבינוקולר.

עונת הפריחה של נר הלילה היא בשלהי הקיץ. זו עונה שבה רוב חלקי הארץ חפים מפרחים, אולם באזור החוף יכולים אוהביהם למצוא מפלט. הרוחות המתונות של סוף הקיץ בחוף עוזרות למאביקים השונים (שגם ככה, כיוון שהם מתקשים למצוא פרחים בעונה זו מוכנים להשקיע מאמצים נוספים) לעופף בסמוך לפרחי החוף ולהאביק אותם.

הצמח הוא צמח של נשים. מן הזרעים מפיקים שמן (שנמכר במחירים גבוהים מאוד בחנויות טבע ובאינטרנט), שאמור להקל על תסמיני גיל המעבר ולהקל על המחושים הקדם-וסתיים. משתמשים בו גם לזירוז הלידה. כמו שאמר לי פעם הגינקולוג שלי: "אם היה לי משהו טוב נגד התסמינים, הייתי עכשיו בחופים של הקריביים ולא בקליניקה".

הצמח מוכר כצמח מרפא אצל האינדיאנים של אמריקה, ומראשית המאה ה-20 נעשה בו שימוש אינטנסיבי לריפוי. מחקרים מראים שהשמן מכיל ריכוזים גבוהים יחסית של חומצה גמא לינולאית (GLA) שעוזרת ביצירת אומגה 6 ואומגה 9. החומצות האלה משפרות גם את בניית דופן התא, ועל כן מניחים שהשמן מתחזק תהליכים ברמה התאית ובמיוחד את תנועת תאי הדם האדומים. כיום ממליצים עליו למניעת הזדקנות ואלצהיימר, וכן לשמירה על גמישות העור ועל נעורים נצחיים.

מצאתי עדויות על כך שמכינים תה מן השורשים וסלטים מן העלים והגבעולים הצעירים. אין ספק שהעדינים ביותר בטעמם הם הפרחים, ואתם מוזמנים לטעום אותם כשאתם בטבע. נר הלילה החופי אינו צמח מוגן, אך בגלל התמעטותו, ובעיקר אם הוא גדל בשמורת טבע, לא ניגע בו. בכל מקרה, ניתן לרכוש אותו במשתלות. לעלים יש טעם רך, ומרגישים בהם את המתיקות של הצוף. ניתן לבשל, אבל לדעתי חבל. העלים הצהובים מהווים תוספת נפלאה לכל סלט, במיוחד לסלט פירות.