הסולנום השעיר נמנה עם משפחת הסולניים (Solanaceae). שמונה מינים בני הסוג סולנום נכללים בצמחיית ישראל. מקור השם של המין הוא בשערות המכסות את הגבעולים ועוקצי הפרי. חלקם מינים מקוריים שגדלו כאן מימים ימימה וחלקם מינים פולשים. הסוג סולנום הוא אגרסיבי מאוד ונחשב כצמח פולש במקומות רבים בעולם. נראה שבמקור מוצאו מאפריקה ומשם נדד.

מינים רבים של סולנום גדלים בשולי שדות. הפריחה הסגולה שלהם אכן מקשטת את הנוף, אבל לא משמחת את החקלאים, שנוסף להם עוד צמח להילחם בו. ואם יצאה דיבתו רעה בקרב האנשים, מעטים יעיזו לטעום אותו. יותר מפעם אחת טעמתי מצמחים שהזהירו אותי מפניהם, ובכל זאת מצוות "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" היא חזקה מאוד, ועדיף להיזהר יותר מדיי מאשר פחות מדיי. מבחן הזהירות של הצבא האמריקאי גם הוא מנטרל סיכונים רבים, ואפשר לסמוך עליו.

במהלך ניסיונות למצוא שימושים לסולנום השעיר, שנעשה נפוץ יותר ויותר בעולם, מצאה קבוצת חוקרים מבנגל (2008) שהעלים דוחים יתושים. הם ערכו סדרה של ניסויים מבוקרים במעבדה והוכיחו את ההנחה. טרם חיפשו וטרם מצאו מהם החומרים שבעלים שמבצעים את הפעולה.

הרעילות משתנה בין מיני הסולנום השונים וכן בין פרט לפרט, וגם באותו פרט בתנאי גידול שונים. התנאי לאכול פירות של סולנום הוא לוודא שהפרי בשל לגמרי, זאת כיוון שטרם ההבשלה הוא מכיל רעלים. אינני ממליצה עליו כפעילות בטבע, מפני שהסיכון לקוטפים לא מיומנים הוא גדול. עם זאת, הצמח נאכל, ובמצבי חירום - מי יודע?

באפריקה אוכלים את העלים. לרוב מבשלים אותם קודם ואחר כך מטגנים. בטנזניה קוצצים ומטגנים, ובערים הגדולות מטגנים בצל ועגבניות עם העלים, ומוסיפים בשר או דגים. בחלק מהמקומות מערבבים אותם עם צמחים פחות מרירים, ולפעמים מרתיחים את העלים ומוסיפים שומשום בטיגון.

תמציות מהפירות משמשות באפריקה למרפא, בעיקר נגד כאבי שיניים, גם לתינוקות שגדלות להם השיניים. נשים הרות בקניה שותות אותו כסגולה ללידה של ילדים עם עיניים גדולות ושחורות ועור חלק. באפריקה משתמשים בו גם כצמח מרעה לכבשים ולעיזים. חומרי הרעל במשפחה מתרכזים בפקעות ובפירות לא בשלים, ולא בעלים, אולם עדיין, מפאת חובת הזהירות, אם אתם לא ממש רעבים אמליץ להתאפק.