משפחת הסחלביים (Orchidaceae) היא המשפחה שחותמת את מגדיר הצמחים. הסיבה שהסחלבים נדחקו לסוף היא חשיבותם הרבה ומעמדם כמשפחה וכסוג המפותח ביותר בצמחיית היבשה של הכוכב שלנו. מידת התחכום של מנגנוני הפריחה שלהם, כמו גם יופיים, מהווים שיא של הטבע, וכמעט בכל מקום בעולם יש אגודה של חובבי סחלבים. הסחלבים, קבוצה נפלאה ששבתה רבים וטובים ביניהם אסף שיפמן, שותפי לחוג הבוטני, מחבר הספרים "סחלבי הבר בישראל" ואת "המדריך המלא סחלבי הבר בישראל", בדרך כלל בן אדם עם קלאסה וגבולות, אבל כשזה מגיע לסחלבים הוא מאבד אותם.

המין החשוב ביותר ממשפחת הסחלביים, בתעשיית המזון, הוא הווניל (Vanilla planifolia). מבשלים ומרקיבים את הפירות הלא בשלים, לקבלת הארומה המיוחדת שלהם. במטבח ניתן להשתמש במקלות וניל שהם התרמילים שעברו עיבוד להעשרת הריח או בתמציות מרוכזות. הסחלבים הם גיאופיטים בעלי פקעות. הפקעות שלהם הן חד-שנתיות. בכל שנה נוצרת פקעת חדשה, והיא מתמלאת מחומרי המזון שאוגרים העלים. הפקעת הטרייה עשירה בעמילנים, והיא נאכלת. מקור חומרי ההקרשה למשקאות ולמאכלים הוא קמח עמילני שמופק מהפקעות.

הפקעות נאספות לקראת הקיץ, כשהן בשיא גודלן. רוחצים את הפקעות וחולטים אותן לבישול קל במים רותחים. הבישול מקל על הייבוש אחר כך וכן מוריד את המרירות. מקלפים את פקעות הסחלבים ומניחים אותן לייבוש בשמש (רצוי) או לייבוש איטי בתנור. לאחר הייבוש, לרוב טוחנים אותן לאבקה. האבקה נשמרת לתקופות ארוכות ואינה מתקלקלת. מספיקה כפית אחת של אבקת סחלבים מהולה במים או בחלב, להכנת כוס משקה. מינים שגדלים אצלנו ותוארו כמתאימים להכנת משקה סחלבים הם: סחלב ריחני (Orchis coriophora), סחלב איטלקי (Orchis italica), סחלב הביצות (Orchis laxiflora) - כולם משמשים להכנת המשקה שנקרא Saloop או Salep.

גם כאן לא העזתי לנסות. הסחלבים יקרים מדיי לליבי, וכולם צמחים מוגנים, כך שבוודאי לא אעקור כמה מהם כדי להכין משקה. אני מעדיפה לשתות מים. קשה מאוד למצוא אבקת סחלב אמיתית בחנויות, שכן מיני הבר כמעט נכחדו גם מטורקיה מולדתם. ה"סחלב" שאנחנו קונים היום בחנויות מיוצר מעמילן, ומה שנותר לו הוא רק השם. בעבר היו מייבאים לארץ פקעות של סחלבים והיו מכינים מהן מכינים את המעדן הידוע. ומכיוון שלא טעמתי אין לי אלא לסמוך על אחרים. צ'יזיק ("ירקות השדה", 1938) ממליץ על הסחלב בעיקר לילדים: "שותים אותו נקי או מהול בחלב חם. אמצעי בדוק לחיזוק ילדים תשושים ופחותי משקל. ילדים תשושים הופכים אחרי כמה שבועות לרעננים וחזקים".

אוכלים את הסחלב קר או חם. בכל המקרים מכינים פודינג, רצוי על חלב, ואפשר על שמנת. מוזגים לכוסות, וכשהוא נקרש מעט מתבלים בכל טוב הארץ: סירופ פטל, בוטנים טחונים, קוקוס, מי ורדים ושמעתי גם על שוקולד. כיום, בצוק העיתים, מכינים סחלב מקורנפלור, אבל זה לא אותו דבר. כשהילדות שלי היו קטנות נהגתי להכין להן סחלב מאבקה אפרפרה שקניתי בשוק. כיום אפילו בטורקיה קשה להשיג את האבקה, ורק לאחר עמל רב הצלחתי למצוא. זיכרונות יש בשפע, ואלו משפרים את טעמו של כל מעדן.