הסרפד נמנה עם משפחת הסרפדיים (Urticaceae). במשפחה 40 סוגים ולפחות 500 מינים. רוב המינים גדלים באזורים טרופיים אבל, ובעיקר בעקבות ההעדפה של חלק מהמינים לאדמות המזובלות שיוצרת סביבת האדם, הם נדדו בעקבותיו, וכיום הסרפדיים מצויים כמעט בכל העולם. הסרפד נזכר בתנ"ך בנבואתו האופטימית של ישעיהו: "תחת הנעצוץ יעלה ברוש תחת הסרפד יעלה הדס"' (ישעיהו נ"ה, י"ג). רוב החוקרים תמימי דעים שהכוונה היא לאחד ממיני הסרפדים הגדלים בר בארץ. פירוש השם בעברית מרמז על תכונותיו: צרב, שרף, סרף.

לצמחי הסרפד שתי צורות של תפרחות: זכריות ונקביות. התפרחות הזכריות מכילות ארבעה אבקנים. אלו סגורים כפופים בתוך עלי העטיף וכשהעטיף נפתח, גרגרי האבקה ניתזים לכל עבר. התפרחות הנקביות צמודות לצמח האם, ואצל סרפד הכדורים יוצרות צורת כדור.

שימושים רפואיים לצמחי הסרפד יש בשפע בספרות: מגרגרים את התה, שותים שלוש כוסות ליום. כמעט לכל מחלה ומדאוב אפשר למצוא מישהו שימליץ על צמחי סרפד. כמעט כמו על שום, אז כנראה שהוא בריא. לתה שמכינים מעלי סרפד, אכן יש טעם של תרופה, תבחרו בעצמכם ותנסו לראות למה הוא עוזר לכם.

ואם לא אכלתם את העלים הצעירים של סרפד הכדורים בחורף, הרי הזמן לאכול את הזרעים של סרפד הכדורים הוא באביב ובקיץ. לא מצאתי עדויות לשימוש שאני מציעה כאן, אולי מפני שהוא חטיף ואולי מפני שהמין הזה פחות נפוץ. W. Griffith בספרו על צמחי מרפא משנת 1847, ממליץ לאכול את העלים הצעירים וגם את השורשים, ולדבריו השילוב בין השורשים של סרפד הכדורים לאספרגוס הוא נפלא. לשורשים לדבריו סגולות מרפא רבות. לא נתווכח איתו. כן מצאתי המלצה להשתמש בשמן שמופק מהזרעים להדלקת מנורה בבית, מהימים שבהם היו מאירים את השולחן במנורת שמן והולכים לישון מוקדם. ההמלצה היא מספרה של מירנדה קסטרו (Miranda Castro) הומאופטית בת זמננו שהעמיקה לחקור תרופות עד לפני היות ישו, וספרה כולל את כל מה שצריך לדעת כדי לנהל את משק הבית כראוי.

הסרפד הוא צמח חד-שנתי, נובט בגשם הראשון ומתייבש בגשם האחרון. טעים לאכול אותו דווקא בקיץ, בעונה שכבר פסו העלים הירוקים מפני האדמה. קוטפים כמה תפרחות עגולות ויבשות, ממוללים בין שתי כפות הידיים, ונושפים. בכף היד יישארו זרעים אפורים, מבריקים. לחלק מהאנשים הם מזכירים בצורתם ובטעמם את הזרעים של השומשום, ולדעתי הם דומים יותר לזרעים החומים של הפשתן.

מהירי לשון ישלחו אותה וילכדו את הזרעים מכף היד והאחרים יביאו בכפם לפיהם. כמות הזרעים המתקבלת בדיש המאולתר רבה למדיי, ואם תקטפו או תמוללו כמות גדולה יותר על ברזנט תיוותר בידכם כמות גדולה. אפשר להוסיף ליוגורט ואפשר לתבל את הפיתה. ואפשר לשמור.