עכובית הגלגל שייכת למשפחת המורכבים (Compositae). התפרחת, יחידת ההאבקה, היא למעשה צבר של תפרחות. בכל תפרחת שישה-שבעה פרחים עקרים, ורק פרח אחד פורה. עלי הכותרת של הפרח צהובים, גדולים יחסית, וזו הזדמנות נפלאה לראות בבירור את מבנה הפרח של משפחת המורכבים, שלרוב הוא קטן ודחוק בצפיפות העמוסה של הקרקפת.

העכובית, ומכאן גם שם המין, יוצרת רקמת ניתוק בחלקו התחתון של הצמח, והצמח כולו נעזר בעלים היבשים ומהווה יחידת תפוצה. מכאן השם עכובית הגלגל, שמתאר את הדרך שבה הצמח השלם מתגלגל ומפיץ את עצמו. האקולוגיה רבת השנים לימדה אותו שכדאי לו להשקיע מאמצים בתפוצה למרחוק, כי איפה שהוא גדל יבואו לאסוף אותו גם בשנה הבאה.

אחת מחוויות הבוטניקה המרשימות שחזיתי בהן אירעה ברמת הגולן, בעת שטיבענו גוזלים של דורס כל שהוא. הפיתוי, כנערה צעירה, להמשך לזואולוגיה היה עז, אבל באותו רגע חלפה מעלינו בשמיים "להקה" של צמחי עכובית הגלגל. הצמחים נישאו גבוה ומהר עם הרוח, ואני נשארתי בוטנאית לנצח.

חוויה דומה עברה כנראה גם על הנביא ישעיהו, שמתאר את אויבי ישראל הנסים בבהלה כגלגל לפני סופה: "ורדף כמץ הרים לפני רוח וכגלגל לפני סופה" (ישעיהו י"ז, י"ג). כנראה שהכוונה היא לגלגל של העכובית. במקום אחר נזכרת העכובית אצל חז"ל כצמח מאכל, "וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה, קוץ זה קינרס, דרדר אלו עכביות" (בראשית רבה פ"כ, כ"ג).

הצמח הצעיר, בעיקר הגבעול העבה והניצנים הצמודים אליו, נחשב למאכל תאווה. העכובית עשתה קריירה בשנים האחרונות כצמח מאכל, שכמעט עלתה לה בחייה. למזלה ולמזל כולנו, הערנות של רשות הטבע והגנים עמדה לה, והיא הוכרזה כצמח מוגן. כיום מגדלים אותה בכמה מקומות בארץ, כדי להשביע את רעבוננו לגורמה ולמסורת. במקרה של העכובית ההצלה הייתה מחויבת המציאות, הן בשל מספר המלקטים והן בשל העובדה שכדי לאכול אותה יש לעקור את כל הצמח. האיסוף מבוצע באמצעות סכין. חותכים את הצמח ומשאירים באדמה רק את השורש. אחר כך, בבית, מנקים את הצמח הצעיר מקוצים ועודפי עלים, והוא מוכן לבישול.

יום אחד (זה היה מזמן) פגשתי אב ושתי בנותיו מלקטים עכובית באזור נחל תבור. האב הביע את צערו על נישואיה הקרובים של בתו, כי היא הכי טובה באזור ביכולתה למצוא צמחי עכובית, עכוב בלשונו. ממנו גם קיבלתי את אחד המתכונים הטובים להכנת עכוב. העכובית טעימה גם ככה, אבל חבל לבזבז אותה ולאכול בלי בשר. מתכון נוסף קיבלתי באזור בתת הספר של להב: לבשל, לסחוט ולהכין ממנה קציצות מבושלות ברסק עגבניות וברוטב חמוץ-מתוק. שם עדיין נמצאו ב-2009 מלקטים, אבל כנראה לזמן שאול. אם לא ייאכפו את שמירת הטבע, הצמח ייעלם. בעלי מעוף (או כאלו שקונים ארגז בחנות) יכולים לנקות את העכובית, לבשל כמה דקות במים רותחים, ולהקפיא אותה מוכנה לבישול.