הערטנית משתייכת למשפחת הערטניתיים (Berberidaceae), משפחה של עשבים רב-שנתיים או שיחים. העלים לעיתים עומדים בשלכת, לעיתים ירוקי-עד. למשפחת הערטניתיים שלושה נציגים בצמחיית הארץ: ברבריס הלבנון (Berberis cretica), כרבולתן השדות (Bongardia chrysogonum) וערטנית השדות. את הברבריס לא פגשתי, אבל את הכרבולתן טעמתי. הערטנית והכרבולתן היו מינים נפוצים מאוד בעבר, אבל בשנים האחרונות מספרם הולך ופוחת בקצב מהיר והם בסכנת הכחדה. בסוג ערטנית עצמו תשעה מינים הנפוצים באירופה ובאסיה, ורק אחד מהם גדל בר בישראל. הערטנית, שגם היא הולכת ומתמעטת ומצויה בסכנת היעלמות, היא הנפוצה והמוכרת מכלל בני המשפחה הגדלים בארץ.

הערטנית היא צמח בעל פקעת שמאפיין שדות מעובדים. במשך שנים של חקלאות מסורתית התאימו עצמן הפקעות לאימת המחרשה, ועל כן הן עמוקות מאוד. הפקעות, בעזרת סדרה של שורשים מתכווצים, יורדות עד לעומק של 40 ס"מ. עד אתמול זה היה עומק בטוח, מחרשה הרתומה לשור או לחמור לא העמיקה לחדור יותר. אולם בשנים האחרונות, עם השתפרות הטכנולוגיות המלוות את החקלאות, עם המחרשות החדשות הרתומות לטרקטורים במקום לסוסים או לשוורים, נעקרו גם השורשים המעמיקים של הערטנית, והיא בסכנת היעלמות כמו עוד מינים של עשבים רעים. אותם צמחים שבעבר היו החקלאים טרודים במאבק נגדם, הם היום מינים נדירים שבניהם מצטווים לשמור.

הצמח של הערטנית מרשים מאוד בהופעה שלו בנוף. ראשונה מציצה מהקרקע שושנת עלים תמימים, עגולים וירקרקים, ולאחר מכן מתנשא בסמוך עמוד תפרחת רב פרחים צהובים. הערטנית היא מן הצמחים שיש היגיון לאמץ אותם, לנוי ולגינון, ולסייע להישארות ההרכב הגנטי שלהם ומגוון המינים של ישראל.

הערטנית היא צמח רב-שנתי שהחלק העל-אדמתי שלו מתייבש וקמל בסוף הקיץ, כשנגמרים המים מהשדות. הפקעות של הערטנית נאכלות לאחר בישול, כיוון שהן אוגרת עבור הצמח חומרי תשמורת, בעיקר עמילנים. העמילן הזה משמש למאכל לאחר בישול (בדומה לעמילן שנאגר בפקעות של תפוח האדמה), והוא משמש גם להכנת ליקר. בדומה לפקעות של רקפת מצויה הפקעת מכילה ספונין, ועל כן השתמשו בה בעבר להכנת סבון ולהקצפה.

כדי להגיע לפקעות יש לחפור לעומק רב של 40 ס"מ ויותר. חפרתי לעומק של 30 ס"מ, ולא היה עדיין סימן לפקעת, לכן בחרתי לוותר, גם ככה לא הייתי שלמה עם המעשה. עזרה לא צפויה התקבלה מאילן טל, שבגן הבוטני שלו בכפר יהושע גדלו שני פרטים של ערטנית. ביום קיץ חם סיפרתי לו על מצוקתי והוא נחלץ לעזרה: "אין בעיה, נוציא אותן ונחזיר לאדמה. לא יקרה להן כלום. הערטניות שלי רק בנות שנתיים, הן לא העמיקו לחדור". ובאמת מצאנו שתי פקעות גדולות - כל אחת כאגרוף ידו של גבר עובד אדמה. היה פיתוי לנגוס, אבל בניגוד למנהגי לא ניסיתי את המתכון. גם אתם לא תנסו אלא אם כן תגיעו למצב מסוכן של רעב או לארץ אחרת ששם היא נפוצה יותר ועל כן מותרת בקטיף. תוכלו לנסות לגדל אותה מזרעים. אני הסתפקתי בעדויות של חברים, והנה המתכון. אפשר גם סתם לבשל במים או להעתיק מתכון מספרים שעניינם תפוחי אדמה.