לקראת הקיץ מתמלאים שולי השדות ושולי הכבישים בפריחת פרגים אדומה. כמה מינים של פרג פורחים אצלנו, והפרג האגסני נפוץ מכולם. משפחת הפרגיים (Papaveraceae) תרמה לאנושות את הברכה והקללה של האופיום. האופיום מופק משרף של פרג האופיום (Papaver somniferum). חורצים או מחוררים את ההלקטים הצעירים, ואוספים את השרף שהצמח מייצר כדי לרפא את עצמו. אופיום הוא סם אסור בשימוש ברוב מדינות העולם, והוא מותר רק לשימושים רפואיים. הייתי מביאה כאן את המתכון, אולם כיוון שהמין אינו גדל בר אלא מגודל בתרבות במזרח התיכון אני נמנעת. השמועות מספרות על שדות נרחבים בסיני ובלבנון.

מלבד השימוש כסם, יש שימושים רבים לצמחי פרג, בעיקר לזרעים. סבי אברהם הרמתי, מנוחתו עדן, חקלאי מבאר טוביה, קיבל בזמנו היתר מיוחד לגדל פרג לזרעים. ההיתר ניתן לאנשים הגונים בלבד. וכיוון שהיה הגון יותר מאשר סוחר טוב, נשארו ההלקטים מאוחסנים על רצפת הבית הישן, ואני כילדה שיחקתי בהם. גם מראה השדה הפורח בסגול שמור בזיכרוני. ורגע לפני שאני עוברת לנושא הבא: הלקטים הם פירות יבשים בצורת קופסה המכילה את הזרעים. ההלקט מורכב משני עלי שחלה או יותר, הצמודים זה לזה לפני ההבשלה, והוא נפתח כאשר הפרי מבשיל והזרעים נפוצים ממנו. ההלקטים מגינים על הזרעים ולבסוף משחררים אותם למרות הסכנות הרבות האורבות לזרעים בחוץ, אם לא יפוצו אין בהם תועלת.

מצאתי המלצה מאיי יוון להכנת קוקינולאטו (kokkinolatho). ממלאים בקבוק בעלי כותרת אדומים, מכסים בשמן זית ומניחים בשמש עד שהשמן הופך צבעו לאדום. ניסיתי, והמתנתי זמן רב, אך השמן לא שינה צבעו לצבעם העז של עלי הפרג. הקוקינולאטו הוא בעל תכונות מרגיעות, והוא נחשב למשרה שינה. אני לא מחווה את דעתי. הפרג הוא אחד הצמחים העתיקים, והוא בשימוש האדם לפחות 3,000 שנה. הרומאים אכלו זרעי פרג קלויים מעורבים בדבש, וגם כיום הזרעים משמשים כתבלין במיני מאפה רבים.

אחד המינים האירופיים, Papaver rhoeas, מוזכר בספרות כצמח מאכל. מהעלים שלו מכינים בטוסקנה מרק גורמה, שמלבד טעמו הוא גם בעל סגולות מטהרות. הכנת המרק מותנית בבישול ממושך. גם באלבניה אוכלים את כל חלקי הצמח של הפרג, מבושלים במרק או מטוגנים. בכמה מקומות באיטליה אוכלים סלט מהעלים הצעירים. בקפריסין משתמשים בעלי הכותרת האדומים כדי לצבוע את הקליפות של הביצים הקשות שמבשלים בהתאם למנהג בפסחא. כלות מכינות מרקחת מעלים כתושים בשמן ומוסיפות למרק כסגולה לאושר ופריון.

בטורקיה משתמשים בעלים הצעירים (טרם הפריחה) כתוספת לתבשיל עם אפונים או עדשים. גם כתוספת למילוי בורקס. אני חששתי להשתמש בעלים, ובחרתי בזרעים ללא חשש. הזרעים של מיני בר אחדים, ביניהם הפרג סגול הפרחים (Papaver setigerum), משמשים לתיבול עוגות ולזרייה על מיני מאפה וממתקים. עלי הכותרת האדומים משמשים להכנת תה.