פרעושית גלונית היא עוד אחד מהמינים המפתיעים של משפחת המורכבים (Compositae), צמח ריחני, נעים וצהוב עז. מין מדברי, שגדל גם במקומות שהם יותר עשירים במים. פרחי הקרקפת ברובם צינוריים, דו-מיניים, ובהיקף יש שורה אחת של פרחים לשוניים, נקביים, בעלי לשון קצרה יחסית. צבע הפרחים צהוב, נוטה לכתום.

שבעה מינים של פרעושית גדלים בארץ. שימו לב, שכן לא כולם טובים להכנת משקה. סימן ההיכר הטוב של הפרעושית הגלונית הוא הגליות הרבה של העלים. פרעושית גלונית היא אחד המינים הנפוצים באזור המדברי, וכדאי לטרוח ללמוד ולהכיר אותה. אף על פי שהפרעושית הגלונית היא צמח מדברי, היא אוהבת מים. נצפה לראות גל פריחה חזק לאחר שיטפון או בסמוך למקווי מים, גם אם הם זמניים. עונת הפריחה היא במשך החורף והאביב, מינואר ועד שייגמרו המים. הצמח רב-שנתי או חד-שנתי.

השיח של הפרעושית הגלונית יוצר צורת כרית שבה הענפים המרכזיים זקופים והענפים הצדדיים זוחלים, כך מתאפשרת למאביקים גישה נוחה לכל התפרחות. הרקע האפרפר של העלים מדגיש את הצבעוניות העזה של הצמח, עד שאי אפשר להתעלם ממנו כשהוא פורח; לא אנשים ובוודאי לא חרקים.

העלים בעלי צורה גלונית ולבידים מאוד, רכים ונעימים למגע. עלים רכים כל כך בבית גידול מדברי מהווים סכנה שייאכלו וגם שיאבדו מים. השערות משמשות להגנה ומקטינות את איבוד המים מהצמח. הריח המיוחד של הפרעושית הגלונית נובע מתרכובות המצויות בעלים. הן עוזרות לצמח שלא להיאכל, תכונה חשובה בכל בית גידול ובעיקר במדבר. כל המינים של הפרעושית ריחניים, אבל הגלונית ריחנית במיוחד. נעשו כמה עבודות שבהן הגדירו את השמנים האתריים של הפרעושית הגלונית, ובאחד המקרים אפילו איתרו חומרים נוגדי חמצון בעלים, העוזרים לשמור על העלים ועל נעורי הנצח של הגומעים מהתה.

השימוש בצמח הוא בעיקר לתה. בספרות נמצאו עדויות למינים אחרים ששימשו כתבלינים לתבשילי קדירה. בערבית נקרא התה ג'בלי שאי (תה הרים). הריח הנעים מתאים כתוסף לתמרוקים, ומי שרוצה להתפנק יכול לשים כמה ענפים במגירת הלבנים (ישירות או בתוך שקית כותנה רקומה), והריח יעמוד לזמן רב. בונוס נוסף במגירה הוא התכונה של הצמח לדחות חרקים.

כמו שאמרנו, לא כל המינים של הפרעושית מתאימים להכנת תה, אולם התה שמכינים מפרעושית גלונית הוא מצוין, והוא מעורב במסורת רבת השנים של הנוודים במדבר. התה בעל ארומה אופיינית, מרירות קלה (פחות משל הבבונג), ומייד עם הלגימה הראשונה היה ברור שיימצא לו מקום של כבוד במדף עשבי התה שלי, על יד הבבונג. בפעם הראשונה מומלץ לשתות אותו כ"תה נקי" כדי להתוודע לטעם, ואחר כך אפשר לשלב אותו בתערובות.

ותודה מיוחדת לחתני נמרוד וילר על המתכון ועל כוס התה