הסוג פרע הוא רב מינים, כ-500 מהם גדלים במקומות שונים בעולם. הם נרתעים מבתי גידול קיצוניים, ואינם גדלים בקטבים ובמדבריות. תשעה מינים גדלים בישראל. המשפחה, משפחת הפרעיים (Hypericaceae), נחשבת לעיתים כתת-משפחה של Guttiferae, אבל כאן נעדיף את השם משפחת הפרעיים, על שם הפרע שיש לו נציגים בצמחייה שלנו. במבט מול האור אפשר לראות על העלה נקודות בהירות שמשמעותן ביבי שרף. המשפחה מתאפיינת בריכוזי שמן בגבעולים ובעלים, וזה אחד מסימני ההיכר שלה. תודות לשמנים הנאגרים בכל חלקי הצמח יש מינים רבים שאינם נאכלים על ידי חלק מבעלי החיים, ומינים אחרים משמשים לתועלת האדם: עצי פרי, צמחי מרפא, ובעבר שימשו גם להפקת גומי.

פרע ריחני הוא הגדול והמרשים בין מיני הפרע שגדלים בר אצלנו. רוב המינים הם שיחים קטנים סבוכים. בחורש גדל, בעיקר על אדמות גירניות, פרע קטן-עלים (Hypericum thymifolium), ובשוליים של שדות ודרכים מוצאים לעיתים קרובות פרע מסולסל (Hypericum triquetrifolium). פרע ריחני גדל על גדות נחלים במקורות הירדן, נדיר יחסית, אם כי בשנים האחרונות התפוצה שלו מתרחבת כיוון שהוא ניטע בכמה מקומות כצמח נוי, ובצדק רב. פרע ריחני הוא שיח גבוה, כמעט עץ, והפרחים שלו נאים וגדולים.

השמנים האתריים שמופקים מהפרע, ובמיוחד מהפרע הריחני, משכו תשומת לב מאז ומעולם. באיטליה השתמשו בהם כמרפא להצטננויות וכאבי גרון. מסתבר שיש בסיס מדעי למסורת. נעשו בדיקות בשמנים אתריים שמיצו מהעלים ומהפרחים, ואכן מצאו שיש להם הרבה תכונות טובות, כגון פעילות אנטי-בקטריאלית, השפעה על ריכוז של אנטיאוקסידנטים ועוד פעילויות רבות. כמובן שהריכוזים בצמח נמוכים מאוד, וכדי להשתמש בו ביעילות יש למצות כמות גדולה של עלים ולערוך בדיקה חוזרת אם החומרים אכן מצויים באוכלוסייה שבחרנו לטפל בה.

ואם כבר מתייחסים למינים הבולטים בסוג, נזכיר עוד מין של פרע, Hypericum perforatum, ששמו העממי St. John's Wort, והוא נחשב לצמח רפואי נוגד דיכאון. הוא מכיל חומרים שמצויים בתרופה הידועה פרוזאק. אין לי מידע על נוכחותם של חומרים במינים אחרים של פרע ובמינים הגדלים אצלנו, בעיקר כי זה עדיין לא נבדק. שמחתי מאוד שאומנם נזכרתי בסגולותיו רק בסוף העונה, אך כשקיבלתי מידידי אילן טל שני פרחים, שארית הפריחה מגנו, מזגתי כוסית של תה ושתיתי לרוויה. רק לכתוב עליו עושה שמח.