top of page
NextPrevious_Buttons-01.png
NextPrevious_Buttons-02.png

פרי האדמה

צבעוני ההרים משתייך למשפחת השושניים (Liliaceae). הוא מהצמחים שהכרתי כילדה בטרם נעשיתי בוטנאית, ואולי מאלו שיופיים הוביל אותי לשם. גדלתי בנווה מגן, שכונה של רמת השרון שהיום ערכה הנדל"ני גבוה ועל כן לא נשארו בה פינות לא מטופחות שצבעונים גדלים בהן. בימים ההם קראו לכל הצבעונים צבעוני ההרים, ועם השנים והמחקר שהושקע נוספו והתפצלו עוד מינים, אך עדיין המין מחכה למחקר מעמיק יותר, אולי באמצעים גנטיים כדי לקבוע את המינים.

רוב מיני הצבעוני של המזרח התיכון, בדומה לכלניות ולנוריות, הם אדומי פרחים. כמו הפרגים והדמומיות הם מואבקים על ידי אותה קבוצה של מאביקים: חיפושיות פרחים. חיפושיות הפרחים מחפשות פרחים אדומים, רצוי עם כתם שחור במרכז ועם הרבה הרבה אבקה. לצבעוני שמשתייך למשפחת השושניים יש "רק" שישה אבקנים, אבל הם עשירים מאוד באבקה ויכולים להתחרות עם ריבוי האבקנים של הנציגים האדומים ממשפחת הנוריתיים (Ranunculaceae). תפקידו של הכתם השחור המצויר בבסיס עלי הכותרת להדגיש את כמות האבקה ובכך לסייע למאביקים שלו להחליט לבקר את הפרח, לאכול אבקה ובתמורה להאביק.

הצבעונים מקובלים מאוד כצמחי נוי באירופה, בעיקר בהולנד, שם פיתחו מהם עשרות זנים במידות ובצבעים שונים. מקורם מהמזרח התיכון; תיאוריה אחת מייחסת את הבאתם לאירופה מטורקיה ואירן ל-Ogier Ghislain de Busbecq, שהיה השגריר הגרמני בטורקיה במהלך המאה ה-16, ותיאוריה אחרת גורסת שמי שהביא אותם היה Lopo Vaz de Sampaio, שהיה השגריר הפורטוגלי בהודו באותה תקופה.

הארבל היה ידוע בצבעונים הגדולים שלו, וכולם עד האחרון שבהם נעקרו ויוצאו לאירופה בשנים שלפני קום המדינה. למיטב ידיעתי לא הצליחו להתחקות אחר האוכלוסייה הזאת ולאתר אותה כדי לשחזר אותה, והיא אבדה לנצח מצמחיית ישראל. נתנחם בכך שעדיין גדלים בישראל כמה מינים, והם מהיפים בפרחים בכל אזור בעולם שהם מצויים בו.

כמובן שאסור לקטוף את פרחי הבר המוגנים והנדירים כדי לאכול אותם. כיום מגדלים את המינים שפותחו מהם בכמויות גדולות, ועל כן ניתן לרכוש אותם ואין צורך לגזול מהטבע. ההמלצה שלי הפעם היא על מרק בצל, בצלי צבעוני מתורבת. מצאתי כאלה באחת המשתלות, מוכנים להטמנה, והובלתי אותם למטבח. הבצלים נאכלים מבושלים, אך אפשר גם לייבש אותם ולטחון לקמח. מכיוון שהצמח מאפיין את הולנד, בחרתי מתכון צרפתי. לא ממש דיאטתי. יכולתי לצרף את הבצלים למרק ירקות שגרתי, אבל ביום חורף גשום התחשק לי להתפנק בקלוריות מתוקות.

צבעוני ההרים

שושניים

חומרים:

1/2 ק"ג בצלים
2 כוסות (חצי בקבוק) יין לבן
מעט חמאה
ציר מרק (ירקות או עוף או מים רותחים ואבקת מרק)
גבינה קשה מגורדת
6 פרוסות לחם (מתאים באגט)

הכנה:

עורכים בתבנית את הבצל, היין והחמאה, ואופים עד שהבצל רך מאוד (אפשר להחליף בטיגון בסיר). בסיר מרתיחים את הציר. מחלקים את הבצלים האפויים לקעריות קרמיקה, ויוצקים עליהם את הציר. מניחים בכל קערית פרוסת לחם, מפזרים את הגבינה, ואופים כמה דקות עד שהגבינה נמסה ומוקרמת. אוכלים חם.

עונות איסוף:

חורף. אני חוזרת ומזכירה - הצמח מוגן ואין לאסוף אותו בטבע.

מרק בצל צבעוני
bottom of page